ההצלחה בשיא.
אני שובר שיאים בכדורגל , ספיר ממשיכה לקטוף קמפיינים .
ההצלחה והפרסום כבר חלק בלתי נפרד מהחיים שלנו.
אלה שלוש השנים הטובות ביותר בחיים לנו.
אבל שום דבר לא הכין אותנו לשנה הכואבת הזאת.
אם הצלחנו לעמוד בכל המבחנים שהזוגיות שלנו העמידה אותנ...
לא יכולתי לחזור הביתה. הם לא הפסיקו לשלוח לי הודעות על כמה שכלום לא ישנה וההם ההורים שלי. אבל לא יכולתי לקבל כלום..כל יום שעובר אני מבינה מה באמת קרה. עברתי לגור אצל ויקו שלא הפסיק לעודד ולדאוג לי. לא יודעת לאן הייתי מגיעה בלעדיו
"אל תכעס עליי ! אבל תן קצת מהחומר שקיבלת מאגוסטין " אמרתי כשאנחנו יושבים במרפסת הקטנה שלו.
"מזה? תחלמי לא יקרה" הוא אמר בעצבים
"אני מתחננת ..תן לי לשכח קצת ! המוח שלי מת ממחשבות " אמרתי בקול חנוק מדמעות והוא הביט בי .
"לא יקרה " הוא אמר בתוקף ואני התעצבנתי.
"לאן את הולכת? " הוא שאל כשבא אחריי לכיוון היציאה מהבית
"לטייל , אני נחנקת אתה לא מבין?? חרא ליי ! רע לי!!! " אמרתי בצעקות ובבכי.
"את צריכה ללכת לדבר איתם קטנה שלי" הוא אמר מחבק אותי
"לא יקרה...אבל..אני אלך הביתה לקחת את כל הדברים שלי , אני רוצה לעבור לפה לתמיד " אמרתי בקול חלש והוא נישק אותי
"לכי , אם זה מה שיעשה לך טוב " הוא אמר ואני הנהנתי ונסעתי הביתה.
השעה הייתה 00:00 לא ציפיתי מהם להיות ערים..אבל כניראה שטעיתי.
"דנה" לירוי קם אליי במהירות ואני הלכתי אחורה וסימנתי לו לא להתקרב
" את חייבת להקשיב יפה שליי " הוא אמר מתחנן ואני נכנסתי לחדר שלי כשהוא אחריי.
לא עבר 10 שניות וגם אמא שלי הופיעה בחדר שלי , רזה מתמיד עם שקיות שחורות מתחת לעיניים. אני יודעת שזה בגלל המצב הזה.
"תקשיבי..טעינו שלא סיפרנו לך ! אבל גם זה מיותר כי כלום לא השתנה ! " לירוי אמר בעצב
"אתה הכרת אותו?" שאלתי בשקט מסדרת את הדברים בתוך תיק
"כן.." הוא אמר ואני הסתובבתי אליו ישר בפנים דומעות
"זה היה חבר שלך? מישהו מהבצפר שלכם? " שאלתי אותו בלחץ והוא הוריד את הראש
"זה אח שלי.." הוא אמר אחרי דקות שת שקט
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
"רגע ..רגע ..לא..שנייה " אמרתי מבולבלת
"את..יצאת עם אח שלו?..שאנס אותך..ואז עברת אליו? ..כאילו..אני אחיינית שלך בכלל?.." שאלתי בגמגום למה חזרתי הביתה ?? היה עדיף להשאר עם המידע הקודם.
גל של בחילה עבר בי ורצתי לשירותים להקיא..
"אני לא רוצה לראות אותכם יותר בחיים אוקיי? ..אני לא מסוגלת להסתכל עלייך בכלל שאחרי שאנסו אותך את עוברת לאח שלו? ואתה? איך אתה מסוגל להיות עם מישהי שאנסו אותה ועוד אחיך?..אני..באמת..אני פשוט..אין לי מילים..אני מעדיפה לחשוב שלא באתי משום מקום ומאף אחד !! מאשר לדעת שנוצרתי מהגועל הזה!!" אמרתי בוכה כששניהם בוכים איתי
באתי לצאת והוא עצר אותי "אל תגעע בי" אמרתי בגועל והוא התפרק יותר.
"את הבת שלי מה את לא מבינה?? אני בחרתי אותך! בחרתי את אמא שלך! לקחתי אותה אליי כי אני אהבתי אותה את מי שהיא ואת מה שהיא. היא הגיע איתך..ואני קיבלתי אותך ואימצתי אותך בגיל 18 ! את האושר שלי דנה! את אחת מהילדים שלי גם אם את לא ביולוגית את תמיד תהיי הילדה הבכורה שלי. האושר הקטן שלי! תסכלי עלייי " הוא אמר בוכה ..כשאני מרוסקת עוד יותר ואמא שלי בצד שבורה.
"אני לא אוותר על אף אחת מכן . אני אוהב אותך כמו שאת ! ואח שלי..הוא הצטער על זה עד יומו האחרון. השאיר לי פתח שהוא יודע עליי ועל ספיר ..וגם עלייך. וביקש שאשאמור עלייך. וזה מה שאני עושה !!..כלום לא ישנה את מה שאת ! את הבת שליי ! את המתנה שלי ושל אמא שלך שמעת?? ..אני מתחננן דנה" הוא אמר העיניים שלו דמעו מכאב.
ואני כבר לא יכולתי להכיל כלום. לא יודעת מה להרגיש ומה לחשוב.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
