פרק 34

6.2K 375 31
                                    

שיר לאווירה to build a home

נקודת מבט עמית :

״את מוכנה להפסיק״הוא אמר וקם שוב רק שהוא יצא לשירותים אני משחקת לו בטלפון ביינתים ושומעת את הדלת נפתחת ונסגר ורואה את גברת בלונדי ניתוחי .

״איבדת פה משהו שרלוט ?״ שאלתי אותה והיא חייכה אליי חיוך ציני וצחקתי בלב

״כן איבדתי את הגבר שלי ״אמרה מעיפה את שיערה אחורנית שמה לו כוס קפה על השולחן ויוצאת מהחדר .

עמית את בסדר שתקת כל היום אני מתחיל לדאוג ?״הקול של ניב שתמיד מוציא אותי ממחשבותי חשבתי על  היום למה היה לי כלכך קשה אחרי מה ששרלוט אמרה ,אני הרגשתי את האדמה נחצת לשתיים ואני עומדת באמצע וכמו כולם אני מפחדת ליפול אבל מזה אומר על ניב ,אני מפחדת לאבד אותו?

״אני בסדר תודה על הדאגה ״ אמרתי לו יוצאת מהאוטו ומתקדמת לכיוון הבית מתכווצת מעט כי הבטן שלי כואבת זה בא בהתקפים .

״אני עדיין חושב שאת לא בסדר ,אבל נוותר לך הפעם ״ אמר מוציא את המפתחות של הבית מהכיס ופותח את הדלת ,אני נכנסת אחריו מעט עייפה לא שעשיתי משהו היום אבל להישאר ערה כלכך הרבה זמן גרם לי להתעייף .

״טוב״ סיננתי ועליתי במדרגות בשביל להתקלח הרגשתי מסריחה והשיער של הרגיש שומני ואני לא סובלת להרגיש ככה אני נגעלת מעצמי אני חייבת להיות מסודרת בלי שום פגמים .

אני יוצאת מהמקלחת לבושה בפיגמה ואני רואה שניב כבר מקולח יושב ומשחק בטלפון שלו אני עוברת את המיטה ויוצאת אל המרפסת לנשום אוויר .

״את תהיי חולה תיכנסי לחדר ״ניב הגיח מאחורי והסתובבתי ישר ,המזג אוויר בחוץ קריר ויש רוחות אבל אני עם פיגמה ארוכה מפרווה אז לא מפריע לי .

"נו באמת ניב אני לא יהיה חולה ״השבתי לו חוזרת להתיישב בשולחן במרפסת הנוף מהחדר שלנו מהמם רואים את כל העיר והיא בלילה  הכי יפה שכל האורות בבתים דלוקים

״השיער שלך רטוב את כן תהייי חולה ״אמר וגיחכתי לא מתאים לו להגיד משפטים כאלה הוא מזכיר לי את סבתא שלי שתמיד אמרה לי את זה שהייתי יוצאת לגינה בערב וקוטפת פרחים לאוסף שלי.

״אתה נשמע כמו סבתא שלי ״אמרתי מחייכת ומסתכלת עליו הוא היה שקוע בנוף ומבנה פני היה כלכך יפה שאפשר לבהות בו בלי הפסקה .

״שמח לדעת ״אמר ועבר להביט עליי .

״תגיד מה יקרה שיהיה לך ילד ניב אני רוצה לדעת ״לא יודעת למה החלטתי לפתוח את זה עכשיו אבל ניזכרתי בשיחה במרתף בשיחה שרמי היה שותף בה

 Marriage Where stories live. Discover now