vkook - crazy love Hebrew ✔

Episode 1

גו'נגקוק מאוד אינטליגנטי,ומאוד קטלני. הוא מצליח לברוח פעם אחר פעם אך סוף סוף הוא נתפס ע"י באטמן . הוא היה קשור כאשר השוטר גי'מין לקח אותו ישרות למקלט ארקהם.
מספר שעות לאחר מכן חזר גי'מין לדירה שלו שם חיכה לו טאהיונג שקיבל את פניו בשאלות.
"איך הוא נראה מקרוב? הוא אמר לך משהו?"
"הוא פשוט.......חייך הוא לגמרי מטורף" ענה גי'מין.
טאהיונג הביט בו בעיניים רחבות ומרותקות
"אני מקווה שאני אהיה הפסיכיאטר שלו. אתה יכול לדמיין לעצמך את זה צי'םצי'ם?"  טאהיונג אמר בזמן שצווח מהיתרגשות.  "אם אני אצליח לעזור לו זה יעזור לקריירה שלי...."
גי'מין פער את עיניו באימה. "טאה לא! אני לא רוצה  שתתקרב אל המטורף הזה, הוא לגמרי קריפי!  הוא עלול לפגוע בך ואני לא יכול.."
טאהיונג הניח את ידיו על כתפיו של גי'מין וחייך.  "תרגע צי'ם,אתה יודע שאני מסוגל  להתמודד עם מטורפים. זאת העבודה שלי"
"טאה.....אתה לא מבין. האיש הזה הוא מניפולטיבי.הוא תמיד מצליח להשיג כל מה שהוא רוצה ,הוא מטורף!"
טאהיונג הצמיד את מצחו אל מצחו של גי'מין. "אני מסוגל לשמור על עצמי. אל תדאג יותר מדי" אמר טאהיונג וחייך לעברו חיוך מתוק.

*למחרת*

מיליוני פסיכיאטרים ביקשו שגו'נגקוק יהיה מטופל שלהם אך הם עזבו את הרעיון מתוך פחד. השם שלו הלך לפניו.
לקח שבועיים עד שהתיק שלו הגיע לשולחן של טאהיונג. הפסיכיאטר הצעיר היה נרגש ונלהב לטפל בפושע הכי קטלני בגוטם.
באותו היום בחדר שלו, ישב גו'נגקוק ליד הדלת לבוש במעיל שאמור לרסן ולהגביל את תנועותיו.
הוא נאנח. "למה את לא נכנסת? את לא כייפית" אמר בזמן שצחק בצורה מניאקית.
האחות נכנסה כשהיא מחזיקה ביד ימין קופסה מפלסטיק מלאה בתרופות וביד שמאל כוס מלאה במים. "אתה צריך לקחת את התרופות שלך"
"מותק את תצטרכי כמות גדולה יותר של תרופות כדי  לדפוק אותי" אמר בחיוך וקרץ.
האחות הסתכלה עליו כאילו הוא חיה. "הפסיכיאטר בדרך....לא שיתפת פעולה בעבר ,אז לא לצפות שזה יקרה עכשיו נכון?" היא נאנחה בזמן שניסת להכניס את התרופות לתוך פיו של גו'נגקוק.
גו'נגקוק נגס באצבעותיה ,כמעט חותך אותם.
האחות צרחה מכאבים ומשכה את אצבעותיה.
גו'נגקוק צחק צחוק מטורף כשטיפה 
זעירה מדמה נחתה על  פיו.
שני שומרים מיהרו פנימה,הם הוציאו אותו מהחדר שלו והכניסו אותו ל'חדר העונשים'
גו'נגקוק צחק כשהם הרימו אותו לעבר כיסא שם קיבל טיפול בהלם כמו שהם אוהבים לקרוא לזה הכוונה לכיסא שבסופו יש כפתור ,וכאשר לוחצים על הכפתור האדם שיושב על הכיסא מתחשמל.
גו'נגקוק נשם עמוק וכאשר מכת החשמל הראשונה הגיעה הוא חייך ואמר "העונש החביב עליי"
הם חישמלו אותו שוב ושוב אך גו'נגקוק המשיך לצחוק . "באמת בנים אתם יכולים לעשות מזה" אמר בהיתגרות. "בחייכם"
הם הגבירו את עוצמת החשמל וגו'נגקוק המשיך לחייך.
השומרים לבסוף הקימו את גו'נגקוק מהכיסא לעבר משרדו של ד"ר קים.
הם הכריחו את גו'נגקוק לשבת על השולחן שהיה עשוי מפלדה והורידו ממנו את המעיל שכבל אותו, אבל החליפו את המעיל בשלשלאות.
הם קשרו את השלשלאות לשולחן ויצאו מהחדר.
גו'נגקוק חייך בזמן שטאהיונג התקדם לכיוונו וישב מולו .
"ובכן, מה יש לנו כאן? לא ציפיתי לראות יצור כזה יפה, האם אנחנו הולכים להינות היום?"
אמר גו'נגקוק בחיוך צופן סוד.
טאהיונג צפה בו לרגע ולקח נשימה עמוקה.
"אני ד"ר קים ,אני כאן כדי להעריך את מצבך ולעזור לך במהלך החודשים הקרובים"
עיניו של גו'נגקוק התרחבו "חודשים? אז אנחנו הולכים להיות קרובים מאוד ד"ר קים"
טאהיונג כיחכח בגרונו, פתח את המחברת שלו ושאל "למה הם נתנו לך מכות חשמל? אתה לא אמור להיות שם עד יום שישי..."
"השומרים לא יכלו לחכות, הם רצו לשחק" אמר גו'נגקוק בחיוך.
טאהיונג עצר ,בהה בו מספר רגעים. "אתה אוהב לשחק במשחקים?"
"כן מאוד. ואתה?"  טאהיונג הניד בראשו ולחש שלא.
"אבל למה לא? אתה רציני מדי.... זה עצוב לחיות כך" אמר גו'נגקוק בחיוך.
"ואני טוען שלרצוח אנשים חפים מפשע זאת דרך עצובה לחיות. לולא הטירוף שלך היית נשאר להירקב בכלא" אמר טאהיונג, הוא היה נבוך אבל שיחק את עצמו מלא ביטחון .
גו'נגקוק חייך חיוך רחב "רצחת פעם מישהו?"
טאהיונג פער את עיניו באימה "ברור שלא!"
גו'נגקוק פרץ בצחוק גדול ואמר בקול מקניט. "כדאי לך לנסות את זה פעם  ד"ר קים! אני בטוח יש מישהו בחוץ שהיית שמח להיפטר ממנו"
"ל-לא בכלל לא!" טאהיונג גימגם, לגמרי הלך לאיבוד בתוך עיניו של המטופל שלו . "מספיק עם זה. עכשיו נדבר עלייך" אמר טאהיונג בזמן שהחזיק את העט בידו. "למה התחלת להרוג אנשים גו'נגקוק?"
גו'נגקוק חייך ברשעות וסובב את אצבעו סביב השלשלאות.  "מישהו אמר לך פעם שהקול שלך כל כך מרגיע,כמו דבש..."
"גו'נגקוק אל תחליף נושא..."
גו'נגקוק הביט בטאהיונג מלמעלה למטה. "אתה אוהב את העבודה? זה נראה כאילו אתה לא"
טאהיונג לקח נשימה עמוקה ושאל "מה גורם לך לחשוב ככה?"
"לא חייכת אפילו פעם אחת" אמר גו'נגקוק ומיד פרץ בהתקף צחוק.
הלב של טאהיונג דפק במהירות כאילו הוא אחרי ריצה ארוכה בזמן שבהה בגו'נגקוק.
באותו לילה טאהיונג התנשף בכבדות כשהוא הלך לעבר הדירה שלו,הוא הלך למטבח והכין לעצמו במהירות משהו לאכול. גי'מין הגיע מאחור יותר אבל טאהיונג חיכה לו בכל זאת.
הוא חייך ורץ לעבר החבר הכי טוב שלו.זה היה התחביב שלו.
בגלל העבודה המסוכנת של גי'מין ,טאהיונג רצה לגרום לו להרגיש נאהב.
"גי'מיני!" אמר טאהיונג בזמן שחיבק אותו בחוזקה "איך היה בעבודה היום? תפסת עוד פסיכופטים?"
גי'מין גיחח בגלל ההתנהגות החמודה של חברו "כן. תפסנו כמה" הוא חייך לעבר טאהיונג כאשר הם התרחקו קצת אחד מהשני. "איך היה לך בעבודה?"
טאהיונג חייך חיוך מזוייף ואמר "ובכן החלום שלי התגשם אני הפסיכיאטר של מלך הליצנים בכבודו ובעצמו..."
ליבו של גי'מין האיץ כאשר שמע את דברי חברו "לא...לא! טאהיונג אתה צריך להתרחק ממנו"
טאהיונג קימט את מצחו "אני חייב לעשות את זה, בשביל הקריירה שלי. אני חייב לפצח אותו אבל אני עדיין לא יודע איך אני הולך לעשות את זה . ניסיתי היום, אבל הוא היה.........לא מפוקס. הוא מאוד מסוכן, איך אני הולך לתקן אותו?"
"טאה אתה פסיכיאטר מדהים. רק אתה תצליח לתקן את הפסיכי הזה" אמר גי'מין וחייך לעברו "אני רק רוצה שתהיה בטוח ומוגן....בבקשה תהיה מוגן."
"אתה מתכוון לזה? אתה באמת חושב שאני יכול לעזור לו?"
למרות שגי'מין היה חרד לשלומו של טאה הוא ענה שכן.
לאט לאט חיוך החל לעלות על פניו של טאהיונג "תודה צי'ם!אתה מדהים. עכשיו בוא נאכל"
טאהיונג תפס בידו של גי'מין והוביל אותו לעבר המטבח.
בזמן שהם אכלו גי'מין שאל בסקרנות מעורבת בדאגה "איך הוא...התנהג אלייך?"
"הוא לא כמו שחשבתי שהיא יהיה " טאהיוג אמר בזמן שגיחח "הוא מרושע אבל מאוד היפר....זה מוזר"
גי'מין הביט בטאהיונג במבט מודאג. "פשוט תהיה זהיר. הוא הצליח להתחמק מאיתנו בגלל שהוא טוב עם מילים, הוא הצליח לשכנע לכל כך הרבה אנשים לעשות דברים מזעזעים"
טאהיונג הינהן "אני יודע. התיק שלו אצלי זוכר?"  לפתע הטלפון, טאהיונג צילצל. הוא הביט על הצג "אוי לא, זאת אמא שלי"
"טאה.....אני חושב שכדאי שתענה"
ביד רועדת טאהיונג הצמיד את הטלפון לאוזנו "ה-יי אמא" טאהיונג קם, יצא מהמטבח והלך לעבר הסלון. ככל השיחה נמשכה כך טאהיונג הפך ליותר ויותר חסר מנוחה.