במקלחת טאהיונג שפך על עצמו מים קרים 'תפוס את עצמך בידיים' הוא ניענע בראשו,הביט בהשתקפות שלו במראה ולקח נשימה עמוקה
'מה אתה עושה לי גו'נגקוק?' לחש טאהיונג.
זה היה בשעת 'זמן משחק' כשגו'נגקוק לא יכל יותר ,הוא צחק בקול כשדחף מטופלים אחרים לקיר ותקף אותם בצורה ברוטאלית. הוא המשיך לצחוק גם כשגררו אותו הרחק מהמטופלים המדממים.
הם הענישו את גו'נגקוק ודחפו אותו חזרה לחדר המבודד.
גו'נגקוק נשען על הקיר בזמן שהוא בוהה בתיקרה , לא לקח זמן עד שטאהיונג נכנס באיטיות לחדר. גו'נגקוק הביט בו.
גו'נגקוק גיחך כשראה שטאהיונג נמנע מלהביט בעיניו. "אתה מתחמק ממני ד"ר קים.....אני חייב להודות התגעגעתי לפנים היפות שלך"
טאהיונג נשם עמוק ואמר "למה תקפת את המטופלים האלה. היית בסדר עד עכשיו גו'נגקוק למ..."
"האם אי פעם הרגשת התרגשות אמיתית ד"ר? פעם עשית משהו כל כך פזיז עד שום דבר לא יכול משתווה לתחושה הזאת?"
טאהיונג לקח צעד אחד אחורה ואמר "ברור ש-שכן"
"באמת? מתי זה היה?"
טאהיונג בהה בו,נשך את שפתו התחתונה ועיניו נראו כל כך זוהרות.
גו'נגקוק צחק כשראה שטאהיונג מתמהמה "ובכן? תגיד לי..אלא אם כן בחיים לא חווית דב..."
"כשהתנשקו" פלט טאהיונג ובמהירות הסתיר את פיו בידיו והרכין את ראשו.
גו'נגקוק חייך חיוך שכמעט הגיע לו עד האוזניים. "לא יכולתי להפסיק לחשוב על הנשיקה שלנו ד"ר קים. אתה ממש מקסים. מה אתה עושה לי?"
"אני לא התכוונתי לזה. לא הייתי צריך לעשות את זה. זה היה לגמרי לא מקצועי ואני מצטער. אני כל כך מצטע.."
"אני שונא התנצלויות. הם חסרי משמעות בשבילי ד"ר קים.אל תבזבז את הנשימה שלך"
טאהיונג נשך את שפתיו. "אנחנו יכולים לחזור לאיך שהיינו בהתחלה.....בבקשה?"
"זה משהו שאתה באמת רוצה שישקרה?" שאל גו'נגקוק בקול צרוד ואפל .
טאהיונג היסס לכמה רגעים ,ואז אמר בקול רועד. "כ-כן"
"כל דבר שתרצה ד"ר קים" אמר גו'נגקוק עם חיוך "המשאלה שלך היא הפקודה שלי"
טאהיונג הביט בו ולאט לאט עלה חיוך קל על פניו. ליבו החל לפעום במהירות כאשר לחש "שנתחיל בטיפול שלנו עכשיו?"
*שבועיים לאחר מכן*
"לא יכול להיות שאתה רציני" צחק טאהיונג באושר.
גו'נגקוק שם את ידו על ליבו "אני רציני, האם אי פעם שיקרתי לך?" אמר בזמן שרכן קרוב אליו.
שולחן קטן שהפריד ביניהם אבל טאהיונג הרגיש קרוב אליו באופן מסוכן. הוא הסיט את מבטו וחייך לעצמו.
"אני לא יודע. תגיד לי אתה ,שיקרת לי פעם?"
"לעולם לא"
הם נעצו מבטים אחד בשני לרגע .טאהיונג הרגיש איך לאט לאט מתקרב אליו , כיאלו היה כוח בלתי נראה שמשך אותו אליו והוא לא יכל להיתנגד.
אבל אז הטלפון של טאהיונג צילצל.
גו'נגקוק גנח מעצבים, וטהיונג כיחכח בגרונו וענה. "הלו?"
טאהיונג התרומם במהירות. פניו שידרו כאב גדול. "מה?! הוא בסדר?"
באותו רגע טאהיונג התחיל לבכות "מי עשה לו את זה?"
הייתה שתיקה קצרה ואז.הוא הסתכל על גו'נגקוק דרך הדמעות שטישטשו את ראייתו. הוא ניתק את השיחה.
"ה-האנשים שלך ירו בחבר הכי טוב שלי."
גו'נגקוק גיחך ואמר "לא יכול להיות. הם לא עושים שום דבר מבלי שהם מקבלים הוראה ממני"
"הם אמרו שאלו היו האנשים שלך. היה להם את הסימן הזה ו.."
גו'נגקוק קטע את דבריו "אין לי סיבה לשקר לך"
טאהיונג אסף במהירות את דבריו תוך כדי שמילמל "אני חייב ללכת"
וגו'נגקוק צפה בו נעלם מהחדר שלו.
טאהיונג רץ לתוך החדר שגי'מין שכב בו,כשדמעות זולגות מעיניו. "גי'מיני"
הוא אחז בידו של חברו ומילמל "אני פה...אני פה"
YOU ARE READING
vkook - crazy love Hebrew ✔
Fanfiction*סיפור גמור* יחידת המתאבדים+ביטיאס חלק 1 תתכוננו לגלות את הצד האפל שלכם. אזהרה: 18+ -מכיל תכנים מיניים. -מהכיל תכנים אלימים -מכיל שפה בוטה וגסה
