Episode 16

2K 144 19
                                    

"חתיכת בן זונ-" הוא נחנק כשגו'נגקוק חבט בגרונו.
טאהיונג דילג לעברם, הוא הביט בדיאו  "פתטי" הוא נהם חרישית ובעט בו בבטנו בגסות. "אנחנו הולכים לשחק משחק ואתה תאהב  את זה" גיחך טאהיונג בעודו לוחץ את רגלו בחוזקה על מפשעתו של דיאו.
דיאו צעק, אבל הוא לא היה מסוגל לזוז בגלל אחיזתו של גו'נגקוק.
"כולם יידעו שדאדי שולט כאן-לא אתה" הוא נעץ בו מבט לרגע אבל אז הוא צחקק "כולם יסגדו לו אחרי מה שיקרה הלילה"
"על מה אתה מדבר?" הצליח דיאו לומר בלחישה,קולו רועד.
גו'נגקוק צחק בקול, הוא העיף מבט בטאהיונג ושניהם חייכו ברשעות זה אל זה לפני שהביטו בדיאו.
"אתה רק חייל עלוב" אמר גו'נגקוק וטפח קלות על לחיו מספר פעמים "תפתח את העיניים!" הוא נעץ בו מבט "אני עומד להראות לכולם מה קורה למי שמנסה אותי" אמר בגיחוך "בייב תתחיל את המשחק"
טאהיונג חייך קלות כשהוא נעץ מבט חודר בדיאו "היית מעדיף לאבד את אשתך....או את הבת שלך?" קולו היה מתוק ורך אבל הוא התחיל לצחוק בקול כשעיניו של דיאו התמלאו בדמעות.
גופו של דיאו קפא, עיניו נעות מטאהיונג אל גו'נגקוק שוב ושוב עד שלבסוף מבטו התמקד בגו'נגקוק. "זה ביני לבינך-" התחיל דיאו לומר אך גו'נגקוק קטע את דבריו.
"לא, זה יותר אישי מזה" הוא קם ממקומו בעודו מגחך, תופס אותו ומצמיד אותו לקיר בכוח. הוא הרס את דיאו, הכה אותו בצורה אכזרית עד שבקושי הוא הצליח לזוז.
דיאו שכב על הקרקע, נחנק מדמו בעודו מתאמץ לזוז. טאהיונג הרים את המחבט שלו והכה את דיאו ברגליו.
הכאב היה יותר מדי בשבילו, הוא היה בטוח שהוא איבד את היכולת ללכת באותו רגע. הוא לא הרגיש דבר, הוא התפתל על הריצפה שהוכתמה בדמו, בעוד גו'נגקוק וטאהיונג מכים אותו אחד אחרי השני.
הם צחקו.
צחקו בקול רם כשהסתובבו סביבו חסרי דאגות כאילו יש להם את כל הזמן שבעולם, דיאו לא ידע כמה זמן חלף כי בשלב מסויים הוא כבר איבד את ההכרה.
אבל כששבה אליו הכרתו הוא נשען כנגד הקיר, פניו פונות אל קריסטל. 
הוא ניסה בכל כוחו לגרום למילים לצאת מגרונו אבל בכל פעם שפתח את פיו הוא נחנק, לכן החליט רק לבהות  בקריסטל. קריסטל שלו.
גו'נגקוק כרע לצידו, חיוך על פניו כשהחזיק את. אקדחו לפניו. "אני אעשה אתך עסקה-כי אני מרגיש נחמד היום" הוא הביט לעבר טאהיונג "תעשה את זה בייב"
טאהיונג חייך, הוא הסתובב ואחז בפחית קטנה מלאה בדלק. הוא צעד לעבר קריסטל וכשעמד מולה הוא חייך חיוך קטן.
היא צרחה, בעודה נאבקת בחבלים סביב מפרקי ידיה.
הוא ציחקק, ושפך עליה במהירות  את הבנזין.
קריסטל מיצמצה וניענעה את ראשה בייאוש והביטה בו, עינייה מתחננות שיפסיק. היא הביטה בדיאו והחלה לבכות.
עיניו של דיאו התמלאו דמעות כשהביט במתרחש מולו באימה. "א-אל! אתה לא יכול לעשות זה!"  הוא ניסה לדבר אבל המילים בקושי יצאו מפיו. "ה-היא בהריון...בבקשה תפסיק!"
טאהיונג גחך כשהוציא גפרור והדליק אותו "עכשיו אני מבין את המשמעות של הריגת שתי ציפורים במכה אחת" עיניו האפילו כשהוא כיוון בשלווה  את הגפרור לעבר קריסטל. ובלי להסס הוא זרק את הגפרור וגופה התלקח מיד ולהבות כיסו את גופה.
דיאו צרח בחוזקה כשניסה נואשות לזוז, אבל גו'נגקוק אחז בו והצמיד אותו בחוזקה לקיר והניח את אקדחו בידיו של דיאו. הוא הביט בקריסטל ואז החזיר את מבטו אל דיאו "אתה יכול לגרום לכך שהיא תמות ללא ייסורים" אמר בקול מהפנט "או שלא, זאת החלטה שלך" הוא צחק לרגע ואז אמר בקול מאיים "אבל.....אם תחליט שלא לירות בה-אני אהרוג את הבת שלך"  גו'נגקוק רכן לעברו ולחש לו "ותאמין לי כשאני אומר שזה יהיה מוות איטי, יותר גרוע מזה" הוא הרים את ידו והצביע לכיוונה של קריסטל.
עיניו של טאהיונג נצצו בזמן שהתרחק מעט מקירסטל הוא לא הוריד את מבטו ממנה, הוא צפה בלהבות שורפות את גופה של קריסטל. הוא צחק בהתרגשות והביט בדיאו "אשתך יפה יותר בלהבות"
דיאו לקח את האקדח, ידו רעדה מרוב שהיה חלש. גו'נגקוק כיוון עליו אקדח, מוודא שלא ינסה לירות במישהו אחר.
עיניו של דיאו הביטו בלהבות שפשוט אכלו את אשתו. הוא איבד אותה.
אבל בתו הייתה בחיים, היא חייבת לחיות. אבל הוא הכיר את גו'נגקוק-לא! אסור לו לתת גם לה למות!
גו'נגקוק הביט בדיאו וגיחך "כדאי שתמהר או שתגיד שלום לבת שלך"
ידיו של דיאו רעדו.....עד שבלסוף הוא הצליח ללחוץ על ההדק.
.................

אנשי גוטם האמינו שהטרגיה שאירעה באחוזה נגרמה ע"י מסכה שחורה כלומר דיאו, הם אומרים שהוא איבד את דעתו בגלל-השד יודע מה.
אף אחד לא יודע מה קרה, אבל המון שמועות עברו מפה לאוזן, האחוזה נשרפה אך מסכה שחורה- לא נמצא בשום מקום.
ברחובות החשוכים של גוטם ידעו את האמת והם חששו מפני הדבר הבא שיעשה הגו'קר.
..............
הם היו בדירתם,מוקפים בשומרים  טאהיונג ישב בשמחה בחיקו של אהובו, בעודם מתנשקים זיקו הדליק את הטלוויזיה. בטלוויזיה הופיע דמותו של פוליטיקאי חדש, אזרחי העיר מאוד אהבו אותו.
שמו של הפוליטקאי הוא סונגרי, קולו הרך והעמוק גרם לכולם להיות קשובים לדבריו הוא היה מהפנט.
הפוליטיקאי החדש הביט אל המצלמה בביטחון בעודו מנענע את ראשו באיטיות.
"אין לנו מה לפחד ממפלצות כמו גו'קר ומסכה שחורה" הוא ניענע בראשו. "הם פחדנים. הם לא יכולים לנצח לנצח, אני מבטיח לכם שכאשר נתפוס את הנשמות האבודות האלה....הם יכלאו לתמיד"
טאהיונג וגו'נגקוק לטשו עיניים בטלוויזיה ללא הבעה על פניהם.
"שמו סונגרי...הוא נהיה די פופולארי בזמן האחרון" צחק זיקו. "הם מאמינים שהוא יכול לשנות את העולם רק בגלל שהוא לא לובש מסכה"
"מסכן באטמן" צחק באמבאם
"אז..הוא התקווה שלהם?" מילמל גו'נגקוק."מה הדרך הכי טובה  להשתמש בזה לטובתנו?" הוא הביט בשומרים שלו, מחכה לתשובה.
טאהיונג הרים את ידו, הוא חייך כשראה שגו'נגקוק מחייך אליו.
"אנחנו נהרוס את התקווה שלהם"
"בדיוק" אמר גו'נגקוק בקול נמוך ומאיים.

vkook - crazy  love Hebrew ✔ Where stories live. Discover now