vkook - crazy love Hebrew ✔

Episode 9

טאהיונג פנה אל שבעת השומרים. "גי'די החבר היקר והאהוב שלי, בוא לעזור לי" הוא הורה בנימה מתוקה.
גי'די ממש רתח מכעס אבל הוא רק התקרב אליהם בדממה.
"אתה תתפוס בכתפיו ואני אתפוס ברגליו"
גי'די עשה כפי שנאמר לו, הוא נשא את רוב משקלו של הגווייה כאשר לפתע שיחרר טאהיונג את רגליו של אביו המת וגרם לגי'די למעוד. "אויש גי'די! אתה כל כך מגושם!" טאהיונג צחק וחייך חיוך מרושע לפני שפנה אל גו'נגקוק בחיוך מתוק."דאדי תוכל לעזור לי?"
גו'נגקוק נעץ בגי'די מבט "מה עובר עלייך?"
" אל תהיה קשוח מדי איתו דאדי הוא בטח פשוט מתרגש בשבילי. גי'די אתה יכול לחזור לצד"
גי'די חזר למקומו בדממה אבל הוא נראה כיאלו הוא עוד להתפוצץ.
גו'נגקוק וטאהיונג נשאו את הגופה אל עבר אגם בקירבת מקום וזרקו אותו יחד למים. טאהיונג עמד מול אימו בהבעה שוברה "אני מניח שזהו, זה היה כיף" אימו של טאהיונג רעדה, מנסה לצרוח בתיקווה שמישהו יעזור. היא נעצה מבט בטאהיונג, עיניה כאילו צועקות 'מפלצת' וזה מצא חן בעיני טאהיונג.
גו'נגקוק הרים את המחבט והושיט אותו לטאהיונג, אבל האיש הצעיר לא לקח אותו.
"לא. היא ראויה למוות טוב יותר, אני מתכוון בלעדיה לא הייתי כאן" הוא השתתק. "אני מתכוון לזה ברצינות אבל גם מטאפורית" הוא ציחקק. "תודה לך! תודה על הכל באמת! את היית האמא שכל היה חולם לקבל"
"בייב, אתה מתעכב"
"אני מתענג על הרגע" השיב טאהיונג, עיניו עדיין מביטות באימו "הייתי נפרד ממך באיזה מסיבת פרידה קטנה, נותן לך לומר כמה מילים. אבל בואי נהייה כנים אמא כבר אמרת מספיק" חיוכו היה מרושע, גו'נגקוק הושיט לו את אקדח המגנום 500 שלו וטאהיונג כיוון לעבר אימו את האקדח.
"מעולם לא יריתי באקדח, מה אם אני אפספס?" הוא קימט את מצחו אבל הוא לא היה מודאג באמת.
"זה לא קשה בייב" עודד גו'נגקוק את טאהיונג הוא עמד מאחוריו, הצמיד את גבו אל החזה שלו והניח את ידיו על ידיו של טאהיונג. הוא ליטף את האצבע שלו שהייתה על ההדק, "בדיוק כאן" הוא גיחך.
עיניה של האישה התרחבו, זיעה קרה שטפה את גופה בעודה מביטה בהם באימה. היא ניענעה את ראשה וניסתה להתרחק ,למנוע מעצמה מלהיות מטרה. "תעצרו אותה" הורה גו'נגקוק, שבעת השומרים היססו כי הם ידעו שטאהיונג יהיה זה שירה. "האם אל הייתי ברור?!" צעק גו'נגקוק. גיי'קסון וגיי'פארק מיהרו לעמוד שני צדדי האישה, החזיקו בה בחוזקה שלא תזוז.
טאהיונג חייך ברוך, הוא נישק את גו'נגקוק לפני שהביט בעיניה של אימו. "אני בטוח שניפגש שוב אמא" הוא קרץ לפני שלחץ על ההדק, קןל הירייה הידהד והכדור פגע ישירות במצחה של אימו. ולפתע דממה שררה במקום כשהוא צפה במותה של אימו. דם ירד ממצחה והיא צנחה חסרת חיים אל הקרקע.
גיי'קסון וגיי'פארק חזרו אל שאר השומרים וכולם צפו במתרחש מולם.
טאהיונג היה קפוא לרגע ואז בעט בגופת אימו,הוא היטה מעט את ראשו והביט בה. חיוכו אט אט התרחב, הניף את ידיו באויר ושבעת השומרים נסוגו באימה כאשר טאהיונג כיוון אליהם את אקדחו.
טאהיונג ציחקק."אופס, סליחה" הוא חיבק את האקדח והתקדם לעבר גו'נגקוק בחיוך רחב. "אני מרגיש כל כך שונה! הוא עשה סיבוב קטן ומאושר במקום וחזר להביט בגו'נגקוק."כיאלו משקל כבד הוסר מעליי, בחיים לא הרגשתי כך" הוא ציחקק בשימחה. "תודה על המתנה הזאת דאדי, זאת המתנה הכי טובה שקבלתי" גו'נגקוק כרך את ידיו על עורפו "הגיע לך לסגור חשבון איתם בייב".
הם חיברו את מצחם זה לזה, שקועים בעולם משלהם הם חייכו אחד לשני."אתה גאה בי דאדי?" שאל טאהיונג בזמן שגו'נגקוק העביר אצבע על שפתיו.
"מאוד בייב.עשית עבודה טובה" אמר גו'נגקוק ונישק את טאהיונג.
טאהיונג רצה להחזיר לגו'נגקוק את האקדח, אבל גו'נגקוק נד בראשו."לא.זה שלך" והוא לא שכח להחזיר לטאהיונג את המחבט. טאהיונג חייך ונישק את גו'נגקוק. "בוא נלך לנקות אותך קצת" אמר גו'נגקוק והעמיק א. הנשיקה.
הוא התרחק מטאהיונג,התכופף מעט והרים את טאהיונג, מה שגקם לטאהיונג לגחך.
הם נשקו זה לזה באושר בזמן שגו'נגקוק התקדם לעבר הטנדר, ושבעת השומרים הלכו בעקובתיהם.

*כמה דקות לאחר מכן*

שוטרים עמדו מסביב לאגם. ליאו בהה בגופות, ואז הוא הבחין בגי'מין מתקרב, הוא ניסה להגיע אליו לפני שהוא יראה את הגופות. "אתה באמת לא רוצה לראות את זה" הזהיר במבט מודאג. "תסמוך עליי"
גי'מין הביט בוא לרגע "אני רוצה לראות"
גי'מין בתור חבר שלך.."
"אני באמת מעריך את הדאגה שלך, אבל תזוז לי מהדרך זאת פקודה" הוא חלף על פניו והתקרב כדי לראות את הגופות. ליבו הלם בחזהו מהפחד שחברו מת, אבל כשהוא ראה את הגופות הוא לא יכל לנשום.
דמעות נקוו בעיניו והוא מיהר להתרחק, ופנה לעבר מכוניתו.
ליאו ניסה להדביק את קצב צעדיו ללא הצלחה "גי'מיו! חכה!"
ליאו עצר בפיתאומיות והיסתובב "אלה הוריו של טאהיונג" הוא לחש. "הגו'קר עשה את זה! זה חייב להיות הוא!" אמר בבכי.
סיוואן הביט בו בהבעה אוהדת "אתה חושב שגו'קר עשה את זה כדי להתנקם בו?" שאל
"כן! זאת בטח הסיבה" הוא תפס בראשו,ניסה להכריח את עצמו להישאר רגוע.
"אבל טאהיונג ואימו לא הסתדרו" אמר ליאו בהיסוס.
גי'מין הביט בו, הבעת פניו לא ניתנת לקריאה. פלאשבקים מילאו אות מוחו, הוא חשב על היחסים בין טאהיונג לאימו ואביו החורג וזה גרם לו אי נוחות. הוא הניד את ראשו באיטיות. "אני צריך להציל את החבר הכי טוב שלי לפני שיהיה מאחור מדי. אני הולך לתפוס את גו'קר ולגרום לו לשלם על מה שהוא עשה" הוא לחש בקול רועד והיתקדם לעבר הרכב שלו.

*מספר שעות לאחר מכן*

טאהיונג ישב על גג הטנדר,הוא נידנד את רגליו כשהוא נאנח בפעם השישית. הוא קירב את ידו אל עבר סנטרו.
הוא הסתובב ,ולשם שינוי הוא לא התלוצץ או דיבר מה שבילבל את השומרים סביבו.
שבעת השומרים עמדו סביבו במבוכה. הם השגיחו עליו, הם כבר הבינו שמר ג' ירצה לוודא שטאהיונג בסדר.
השומרים הביטו אחד בשני, גיי'קסון הראשון שדיבר. "אז...זה היה החבר הכי טוב שלך"
טאהיונג בהה באוויר וזימזם בתגובה לדבריו.
באמבאם חייך חיוך מרושע. "שוטר בתור חבר טוב, זה בטח נחמד.מכל האנשים דווקא גי'מין הוא החבר הכי טוב שלך" הוא צחק בקול. "אתה יודע שמר ג' שונא אותו נכון?" טאהיונג שילב את אצבעותיו. "לא מפתיע, גם גי'מין שונא אותו". הסתובב והסתכל סביב,מקווה שגו'נגקוק יצא סוף סןף מחדרו וידבר איתו. הנסיעה לביתו של גו'נגקוק הייתה מעוד לא נוחה. הוא ידע שאהובו רותח מזעם, ולמרות שהוא אמר שהם ידברו על זה מאוחר יותר,זה לא קרה.
גו'נגקוק נעל את עצמו בחדרו,אז טאהיונג מחכה מחוץ לביתו, האוויר הקר עזר לו להרגיע את עצמו.
.........................................................
אני מצטערת שהפרקים קצרים אבל אני אשתדל שזה יהיה ארוך יותר😌