vkook - crazy love Hebrew ✔

Episode 8

אני מצטערת שלקח לי הרבה זמן😱😱😱
אם אתם לא זוכרים תחזרו לפרק הקודם חחחחחח
..........................................................

דמעות נקוו מעיניו של הפסיכיאטר הצעיר,הוא ציחקק קלות לפני שניגב אותן . "דאדי אתה כל כך טוב אליי"
הוא התכופף לעבר הוריו "התגעגעתי לשניכם כל כך" הוא ציחקק קלות לפני שהביט באביו החורג. "אבא, זה בסדר שאקרא לך ככה? אתה פשוט נשארת זמן ארוך יותר מהאבא האמיתי" הוא צחק חרש. "אני רק רוצה שתדע שאני שמח שעזבת אותנו והקמת לעצמך משפחה אחרת,אני מתכוון האושר שלך הוא כל מה שחשוב לי". ואז הוא פנה לאימו "ואמא אני לעולם לא אפסיק להודות לך על זה שתמיד הזכרת לי כמה חסר ערך אני, ולא משנה מה אני עושה אני תמיד אהיה כזה" הוא חייך חיוך כל כך רחב עד שראו את שיניו. "בגללך אמא אני מבין שאני לא בסדר בראש!" הוא טפח על רקותיו בשמחה וציחקק.
אימו ניסתה לדבר אבל טאהיונג היזדקף וניענע בראשו."את אף פעם לא יודעת מתי להקשיב נכון?!" הוא נעץ בה מבט חודר וחייך בעדינות . "תודה לך על הכל. אני אוהב אותך יותר מכפי שתביני אי פעם"
הוא פנה אל גו'נגקוק "זה מדהים דאדי" הוא הביט בו בעיניים אוהבות לפני שהביט באקדח שעדיין בידיו.
הוא הפנה את מבטו אל שבעת השומרים שעמדו במרחק מטרים מהם. "תביאו לי מחבט"
הם הביטו בו במבט מופתע, לא רגילים לזה שמישהו אחר נותן להם פקודות.
גו'נגקוק הביט בהם במבט מטורף "תעשו מה שאומרים לכם!" ברגע שהוא דיבר הם פנו לטנדר.
גו'נגקוק הסתובב להביט בטאהיונג וליטף את לחיו. "ידעתי שתאהב את ההפתעה הזאת בייב"
"אני רק רוצה להיפרד מהם כמו שצריך,זה מאוד חשוב לי דאדי. אני כל כך מודה לך" הוא חייך קלות. "אתה מכיר אותי כל כך טוב" הוא רכן אליו ונתן לו נשיקה קצרה.
גו'נגקוק חייך, עיניו הכהות בוהות בעיניו של טאהיונג.
גי'קסון התקרב אליהם, הוא הושיט לטאהיונג את המחבט.
"תעשה את זה" עודד אותו גו'נגקוק לפני שנישק אותו. "תפגע בהם בייב,ותאמלל אותם בדיוק כמו שהם שעשו לך. זה יהיה מעשה הוגן"
טאהיונג הינהן וחזר אחריו כשחיוך על פניו "זה יהיה הוגן".
הוא הסתובב והתקרב אל הוריו בזמן שהרים את המחבט ביד אחת, עיניו החשיכו כשהוא נעץ את מבטו באביו החורג. "אגיד לך מה, אני אהיה נחמד אם תבטיח לא לצעוק" קולו היה מתוק אך הוא החביא בתוכו איום.
הוא התיר את אביו החורג מהחבלים, אביו התנשף הוא היה נואש לאויר. "בבקשה, בבקשה! טאהיונג בבקשה! אתה לא צריך-אתה לא יכול לעשות לי את זה! טיפלתי בך, הייתי שם בשבילך!"
טאהיונג ניענע בראשו. "זוכר שלקחת אותי לפגוש את אימך, ואתה נעלת אותי במרתף מפני שחשבת שזה יהיה כיף?" הוא השתהה לרגע, עיניו של אביו החורג נפערו בפחד, וטאהיונג ציחקק בתגובה. "זה היה כל כך כיף לא?" הוא גיחך בזמן שהחזיק את בסיס המחבט בשתי ידיו."אתה שיקרת לי. אתה גרמת לי לחשוב שתישאר איתנו לנצח, אני זוכר שלא הפסקתי לבכות במשך ימים כשעזבת.הלב שלי נשבר, הוא עדיין שבור"
"אני מצטער" אביו ייבב. "אני מצטער על הכל! לא הייתי צריך לפגוע בך!" הוא רעד. "בבקשה תסלח לי, אני מתחנן בפניך! אני אעשה כל דבר!"
גו'נגקוק נעץ לרגע מבט נוקב באביו החורג של טאהיונג. "איזה עלוב שרק החשש והפחד גורמים לאנשים להתנצל ולהתחנן למחילה של מישהו. זה גורם לי לשאול את עצמי עד כמה אתה באמת מצטער"
טאהיונג הביט באביו החורג "גם אני חושב ככה" הוא השתהה ובחן לרגע את המחבט בחיוך זוהר. "אמא את זוכה לראות את זה רק בגלל שאת אוהבת אותו יותר מכפי שאת אוהבת אותי, תהני" הוא שלח לעברה נשיקה באוויר לפני שהניף את המחבט לאחור וכיוון אותו הישר אל שיניו. נשמעו קולות של סדקים למספר שניות, ההלם היה כל כך עמוק עד שבקושי הצליח להשמיע קול. הוא כמעט נחנק משיניו השבורות, עד שלבסוף הוא הצליח לירוק אותן. דם נזל מפיו ועיניו התרחבו באימה.
צרחה מחרישת אוזניים נשמע מגרונה של אימו, דמעות זלגו על לחייה כשהביטה בהם באימה.
"אני עומד להעניש אותך על כל שנה ששיקרת לי" אמר טאהיונג בקול נמוך ומאיים, הוא הניף את המחבט והפעם כיוון לרגליו של אביו.
הוא התמכר לקול העצמות שנסדקים, ומראה הדם היה מהפנט מדי. הוא המשיך להכות אותו עם המחבט והוא צחק בכל פעם ששמע אותו בוכה.
דם כיסה את גופו של אביו, ונמרח על בגדיו של טאהיונג.
טאהיונג הידק את ידיו סביב המחבט, הוא התנשף בעייפות בעודו אומר בחוצפה. "אוי! הפסקתי לספור כבר מזמן" הוא אמר בקול ילדותי ומשך בכתפיו "כנראה אני אצטרך להתחיל מחדש" הוא התכוון להכות אותו שוב אבל גו'נגקוק תפס בקצה המחבט. "מה?" אמר בתמימות. גו'נגקוק חייך "אני יכול לצפות בך עושה את זה כל היום,תאמין לי. אבל הוא כבר מת. רוצה שאשליח את הגופה שלו לאגם?"
טאהיונג הירהר לעצמו 'כנראה הייתי יותר מדי נלהב' 
הוא חייך חיוך קטן "אני מעדיף לעשות את זה בעצמי" הוא השליך את המחבט על הריצפה, והרעש הרם הידד בעוצמה.