vkook - crazy love Hebrew ✔

episode 2

ביום ראשון בערב ישבו גי'מין וטאהיונג במסעדה הם נהנו מהאויירה השקטה ביניהם
כשלפתע טאהיונג  שבר את הדממה
"אתה נראה מותש בימים האחרונים....הכל בסדר?"
"החיילים של גו'קר יוצאים מפאקינג שליטה זה כאילו הם מקימים מחאה כדי שהוא ישוחרר"
טאהיונג הביט מטה לעבר השולחן וקימט את מצחו "ל-למה אתה מתכוון?"
"לא צפית בחדשות? הם שודדים בעלי עסקים ומסמנים כל מקום עם סמל הליצן"
טאהיונג היה שקט אבל הוא בהה בחלל ,אבוד בתוך מחשבותיו בזמן שגי'מין רתח מכעס. "דברים היו אמורים להשתנות לטובה אחרי שתפסו את גו'קר טאה,  אבל זה מרגיש כאילו הוא עדיין מסתובב שם בחוץ. אולי אתה יודע משהו על תוכניות של חבריו?"
טאהיונג הרים את מבטו לעבר גי'מין "לא.הוא לא אמר לי שום דבר" אמר וכיחכח בגרונו.
לאט לאט גי'מין החל לחייך "אני מתערב איתך שהבוס שלך שמח שגו'נגקוק נפתח אלייך נכון?"
טאהיונג חייך למשמע דבריו של חברו . הוא לא מאמין בי אבל..." טאהיונג עצר לרגע וגיחך "הצלחתי להתקרב אליו יותר מכולם"
עיניו של גי'מין נפערו בחוסר אמון "וואו. אם תצליח לעזור לו זה יהפוך אותך למפורסם. החבר הכי טוב שלי מפורסם" גי'מין אמר וגרם לטאהיונג לחייך חיוך רחב,אבל טאהיונג לא הצליח  להוציא את גו'נגקוק מהראש שלו ,זה קרה כל יום ,טאהיונג לא הפסיק לחשוב על גו'נגקוק זה לא היה אמור להדאיג אותו,אבל בכל זאת הוא היה מודאג.

*יום למחרת במקלט ארקהם*

צחוק הדד ברחבי המסדרון כשגו'נגקוק היה בחדר העונשים.הצחוק שלו הפסיק לרגע בכל פעם שהוא קבלת מכת חשמל, כל מכה חזקה יותר מהקודמת אבל זה לא הפריע לו. הוא נהנה מהאדרנלין שזרם בתוכו.האחות שכבר הייתה חסרת סבלנות הגבירה את עוצמת החשמל בדיוק באותו הרגע נכנס טאהיונג בריצה לחדר.  "מה לעזאזל את עושה למטופל שלי?!"  טאהיונג רץ לעבר גו'נגקוק משחרר אותו מהרצועות שקשרו לידיו ורגליו ועזר לו לקום ,טאהיונג הביט באחות "אני יכול לגרום לפיטורים שלך על זה!"
גו'נגקוק הביט בטאהיונג עם חצי חיוך "תרגע יפיוף אנחנו רק שיחקנו" כשסיים את דבריו גו'נגקוק פנה לאחות כשחיוך רחב על פניו "תהייה בטוחה שאני אזכור אותך כשאני אצא מפה" ופרץ בצחוק לאחר שסיים לאיים בתגובה גופה של האחות הפך להיות נוקשה וטאהיונג רק הניד בראשו ולקח את גו'נגקוק לעבר משרדו.
"אתה רוצה שאני אביא לך מים?"
"הו ד"ר קים אתה טוב מדי אליי" אמר גו'נגקוק בקול נמוך וצרוד בעודו נשען על הכורסא הגדולה והנוחה.
טאהיונג הביא לו כוס מים לפני שהתישב על הכיסא שלו. "אתה רוצה שנדלג על העבר שלך היום?" גו'נגקוק התישב מיד למשמע דבריו "לא, לא" אמר כשהוא במרחק סנטימטר מטאהיונג. "אני חיכיתי לזה, אתה הדבר הכי טוב במקום הזה"
עיניו של טאהיונג לאט נפערו כשהוא הביט לתוך עיניו של גו'נגקוק. הוא הסמיק קלות והוריד את מבטו בהירות לעבר המחברת שלו ,למרות שהוא התאמץ טאהיונג לא הצליח להסתיר את החיוך הרחב שעל פניו. הוא נשך קלות את השפה התחתונה שלו  "גם אני חיכיתי לזה" הודה בלחש.
"למה שלא נשחק משחק היום?" אמר גו'נגקוק במבט להוט. "בוא נלך על משחקי תפקדים ,אני אהיה היצור היפה  והחמוד ואתה תהיה המטופל שלי." טאהיונג לא יכל להסתיר שהוא רצה את זה, למרות ,שעמוק בפנים הוא ידע שהוא הפר כל כך הרבה חוקים ושהוא חוצה הרבה קווים אבל זה לא הפריע לו.
טאהיונג נשען על הכורסא בזמן שגו'נגקוק התיישב על הכיסא שלו. הוא פתח את המחברת וגיחך כשהוא הוציא את העט.
"על מה תרצה לדבר?" שאל גו'נגקוק.
טאהיונג שילב את ידיו על בטנו "אממ .האמת שאני לא יודע" טאהיונג לקחת נשימה עמוקה ואמר בקול רועד  "אני לא יודע לשחות.אני מפחד ממים במרחבים פתוחים או משהו בסיגנון. וזה מעצבן כי גי'מין רוצה ללכת לפארק המים אבל אני פשוט....לא יכול. אני מפחד. תמיד פחדתי. הכל התחיל מזה שאבא שלי דחף אותי מהסירה ואמא שלי פשוט צפתה בו בזמן שעשה את זה." עיניו של גו'נגקוק החשיכו והוא הפסיק לשרבט במחברת.  "גי'מין?"
"החבר הכי טוב שלי" ענה טאהיונג בחיוך. "נפגשנו כשהיינו בחטיבה. אני לא יודע מה היייתי עושה בלעדיו" גו'נגקוק קמץ את ידיו לאגרוץ. "תשכח ממנו.נחזור להורים שלך. למה אבא שלך דחף אותך מהסירה?"
טאהיונג משך בכתפיו וענה "הוא לא היה האבא הביולוגי שלי.הוא היה מציק לי בגלל שהייתי נהנה מדברים נשיים.כמו התעמלות. הייתי טוב בזה במשך מספר שנים......והוא שנא את זה.ואמא שלי הייתה בצד שלו.תמיד."
גו'נגקוק חייך "נשמע כאילו צריך להבהיר לו כמה דברים."
טאהיונג הניד בראשו "הם התגרשו, אז הוא כבר לא חשוב יותר.אבל אמא שלי לא השתנתה ,כשאני מדבר איתה אני מרגיש כאילו שאני טובע. לעבור לגור ביחד עם גי'מין באמת עזר לי. הוא היחיד שהיה שם בשבילי. אבל לפעמים......אפילו הוא לא יכול לעזור כשזה מגיע אלייה" טאהיונג לקח נשימה עמוקה לפני שהמשיך "למדתי פסיכולוגיה בגלל שרציתי לעזור לה" ככל שהוא המשיך לדבר דמעות החלו לטשטש את ראייתו והוא הרכין את ראשו. "אבל אני לא יכול לעזור לה ,היא אף פעם לא מקשיבה לי"
"אל תבכה...." אמר גו'נגקוק בזמן שהניד בראשו "אנחנו נגרום לה להקשיב לך" קולו היה עמוק. אבל חיוך עיטר את פניו.
טאהיונג הסתכל על גו'נגקוק ושאל "איך?"
גו'נגקוק התקרב אל טאהיונג והעביר את אצבעו על פני שפתו העליונה "אנחנו פשוט נגרום לה להבין כמה ברת מזל היא שיש לה אותך"
באותו רגע טאהיונג היה אבוד בתוך עיניו של גו'נגקוק "כ-כן?  תודה שהקשבת גו'נגקוק, אתה באמת עזרת לי" אמר בחיוך.
"אם תרצה לשחק שוב במשחקי תפקדים ד"ר קים אני תמיד פה" אמר גו'נגקוק וקרץ .הלב של טאהיונג התחיל לפעום במהירות.