אהבה טהורה

פרק 6❤חלק א

*נקודת מבט-לירון*

קמתי בבוקר כי דניאל העיר אותי אחרי שהעירו אותו, ואני די מופתי כי תמיד ליב מהירה אותי.

גמרתי להתארגן (אחרון) וירדתי למטה לכולם
"איפה ליב?" שאלתי כשראיתי את כולם חוץ מאת ליב
"חשבנו שהיא איתך או שהיא יצאה לאנשהו כי לא ראינו אותה מאז שתעוררנו" ליאן אמרה
"תגידו מה רתם רצינים ליב אף פעם לא יוצאת מהבית מוקדם בבוקר" אמרתי כמעט צורח ומתחיל ממש להיכנס ללחץ
"טוב אז בואו נתחיל לחפש אותה" דניאל אמר וכולם הנהנו וכל אחד הלך לחפש אותה חוץ מליאן שניסתה להתקשר אליה אבל הטלפון שלה היה בחדר שלה אז היא גם הצטרפה לחיפושים (הבית שלהם ענק בטירוף אז לקח איזה שבע דקות לחפש אותה בכל הבית-הערת הכותבת)
"איפה היא לעזאזל" אמרתי ממש מודאג ועוד שניה נשברתי, כי אני מכיר את ליב ואם היא יוצאת לאנשהו היא קודם כל אומרת או כותבת שהיא יוצאת.
"אממ יש מצב שזה יעזור לך לדעת איפה היא" רוני הגיע והראתה לי פתק שהיה כתוב בו

'חטפתי את ליב, אם אתם רוצים אותה בחזרה אז תבואו לרחוב שפרינץ 3 בתל אביב בתאריך 18.8 בשעה שתים עשרה בבוקר, אם אתם באים יותר משני אנשים ליב תמות
ראם

"ה18.8 זה היום נכון?" שאלתי
"כן" רוני אמרה לי
"כולם בואו לפה מצאנו משהו" צעקתי ואז תקנתי את עצמי "רוני מצאה משהו" צעקתי לכולם וההא חייכה והסמיקה, אני כל כך אוהב אותה אבל זה פשוט לא הזמן.
ישר כולם הגיעו והעברנו את הפתק בין כולם

*נקודת מבט- דניאל*

"כולם בואו לפה מצאנו משהו" לירון אמר "רוני מצאה משהו", ישר רצתי למטה וראיתי שרצים כמוני ואז לירון הראה לנו פתק והעביר אותו ביננו, הפתק הגיע אלי וקראתי אותו ופשוט הרגשתי כאילו מישהו לקח לי את הלב וריסק אותו לחתיכות, בקיצור זאת ההרגשה הכי חרא שהיתה לי בחיים.
"תקשיבו צריך שהשנים הכי חזקים ילכו, אני חושב שאני ולירון צריכים ללכת גם בגלל שאנחנו חזקים וגם בגלל ששנינו הכי קרובים לליב" אמרתי וכולם חוץ מלירון התסכלו עלי במבט שואל אבל התעלמתי כי זה לא הזמן
" למישהו יש התנגדות שאני ודניאל נלך?" לירון שאל וכולם אמרו שאין להם התנגדות.
"מה השעה?" שאלתי
"אחת עשרה" לירון אמר
"טוב צריך להתארגן בהתאם ואז נצא, בוא שניה לירון" אמרתי אותו ולקחתי אותו לצד
"תקשיב נכון אבא שלי הוא בכלא בגלל שאנס בנות והיה מהמר כפייתי, אז הוא היה סוג של עוזר של אנשים מהעולם התחתון, הוא כאילו היה עושה להם את העבודה השחורה, וכמובן כי הוא היה חלק מהעולם התחתון אז היה לו נשק וכשהוא נכנס לכלא אז הוא החביא את כל הנשק שלו וגילה רק לי איפה הנשק אז אני חושב שכדאי שניקח אקדחים כדי להציל את ליב, אחלה?" אמרתי
"סבבה אז נגיד לכולם שאנחנו הולכים עכשיו להציל אותה ונעבור בבית שלך וניקח אקדחים, אבל צריך לעשות את זה עכשיו כדי שתלמד אותי איך להשתמש באקדח" לירון אמר והנהנתי והתקדמנו לעבר כולם
"טוב אז אנחנו עכשיו יוצאים להציל את..." עמדתי לגמור את המשפט אבל אז ראיתי את רוני בוכה, ישר לקחתי אותה לצד
"רוני מתוקה אל תבכי, אנחנו נשחרר את ליב והכל יחזור לקדמותו, טוב?"
"כן, פוט אני מפח..דת" היא אמרה בכתה תוך כדי
"היי רוני תפסיקי לבכות, הכל יהיה בסדר" אמרתי לה והתחלתי לנגב לה את הדמעות, רציתי להציל את ליב בגלל שאני אוהבת אותה אבל עכשיו גם בגלל שאני לא רוצה לראות יותר את רוני בוכה, החלטתי שאני לא חוזר הביתה עד שאני לא משחרר את ליב, ואני אשחרר אותה!
"יאללה לירון אנחנו צריכים ללכת" אמרתי לו והוא הנהן, התקדמנו לכיוון הדלת בידיעה שאנחנו לא חוזרים בלעדי ליב.

*****
טוב אז בגלל שלא היה לי מספיק זמן לכתוב את כל הפרק אז זה פרק קצר וזה כאילו חלק א....מחר אני יעלה את חלק ב..
החלטתי להציב מטרות אז את חלק ב שאני מצש רוצה לעלות מחר אני יעלה רק עם יהיו חמש הצבעות..
אוהבתתתת❤❤❤❤