פרק 7❤

382 21 1
                                    

*נקודת מבט -לירון*

אנחנו באים לצאת מהבית של ראם ואז נשמעה יריה, יש הסתובבנו ואני ראיתי את ראם מחזיק אקדח וחור בקיר שלידנו
"אם לא תעשו את מה שאני אומר הכדור לא התפספס" ראם אמר ורתחתי מעצבים, למה הוא חטף את ליב, מה יש לו ממנה ומהתינוק שלה?

הנסיעה היתה שקטה והרגשתי את הלחץ באוויר, איך נחזור הביתה ונגיד לכולם שאם לא נעשה כמה דברים מסובכים מאוד אז לא נראה את ליב יותר והיא כנראה תמות, פשוט לא יכלתי יותר לסבול את ההרגשה שליב סובלת, והפרקתי, התחלתי לבכות כמו שלא בכיתי בחיים
"אחי אנחנו נשחרר אותה הכל יהיה סבבה" דניאל אמר לי תוך כדי נהיגה
"ליב סובלת, אני יכול להרגיש את זה, ואני לא מסוגל לראות אותה סובלת זה הורג אותי, אני פשוט לא מסוגל להיות רחוק ממנה לכל כך הרבה זמן, היא הסיבה שלי לקום בבוקר ולהירדם בלילה, אני לא מסוגל לדמיין את החיים שלי בלעדייה" אמרתי בוכה
"אחי אני מבטיח לך ששאנחנו נשחרר את ליב ויהי מה" הוא אמר
"וואי אחי מה הייתי עושה בלעדייך" אמרתי לו
"אני מניח ששום דבר" הוא אמר וניסיתי לצחוק או לגחך אבל לא הצלחתי, חשבתי רק על ליב ועל זה שאנחנו הולכים להציל אותה.

*נקודת מבט- איאן (באותו הזמן שלירון ודניאל היו בחזור במראם)*

יצא לי לפגוש את ליב רק לאחרונה אבל שמתי לב שהיא באמת יחדה נורא מתוקה והיא גם אחות של לירון אז ברור שהיא תיהיה מתוקה..אז נורא עצוב לי על זה שהיא נחטפה ואני הכי רוצה בעולם שהם יצילו אותה אבל את הדבר הזה לא הצלחתי למנוע

*פלאשבק -כשדניאל ולירון הלכו*

"יאללה לירון אנחנו צריכים ללכת" דניאל אמר והם הלכו להציל את ליב, נשארנו בבית אני רוני אלי תומר שון וליאן.
"אני לא מאמינה שחטפו אותה" רוני אמרה בוכה ושון הלך להרגיע אותה, אני חושב שיש לו משהו כלפיה אבל אני לא בטוח.
כולם פה ממש עצובים חוץ מאלי שהיא קצת עצובה וזה לא אשמתה..היא מכירה את ליב כולה דקה וחצי.
"אלי בואי אני אקח אותך לבית שלך" אמרתי לה והיא הנהנה, אמרנו לכולם שלום והלכנו.

"אני יודע שאת לא הכי עצובה בגלל שאת לא מכירה את אלי כל כך והז בסדר, אל תרגישי לא טוב עם עצמך" אמרתי לה באמצע שנסענו לכיוון הבית שלה
"תגיד היה לך חברה?" היא שאלה
"כן, אחת " עניתי לה וניסיתי שלא לחשוב על האקסית שלי
"ואם זה בסדר שאני שואלת אז למה נפרדתם?" היא שאלה
"היא בגדה בי" עניתי לה מסתכל על הכביש ומנסה לא לחשוב על האקסית שלי שבגדה בי
"אני מצטערת" היא ענתה ובאותו הזמן מה שרציתי זה לנשק אותה, למזלי הגענו הביתה שלה אז חניתי את האוטו והיא באה לצאת אז החזקתי לה ביד "מצטערת אבל אני חייב לעשות את זה" אמרתי לה ונישקתי אותה, בהתחלה היא היתה בשוק אבל אחר כך כבר זרמה, לקחתי אותה לבית שלה (היא גרה בבית פרטי וההורים שלה לא היו באותו הזמן בבית) ועלינו לחדר שלה שהיתה שם מיטה וחצי אז היה מספיק מקום בשביל שנינו ובשביל לעשות סקס, התחלתי להוריד לה את החולצה והיא לא התנגדה ואז הורדתי את החולצה שלי ואז הורדנו את המכנסיים שלה ואז את שלי, והיא לה תחתונים וחזיה בצבע בורדו מתחרה שהכי עושות לי את זה והיא נראתה כל כך יפה בהם והיא היתה כל כך כוסית וסקסית ופשוט הרגשתי שהיא כמו בובות חרסינה שאם אני עושה משהו לא נכון אז היא תישבר "את רוצה?" שאלתי והיא הנהנה, התחלתי לפתוח לה את הסוגר של החזיה לאט כדי שאם היא תתחרט אז זה לא יהיב מאוחק מדי אבל היא לא התנגדה, היא רק התחילה לנשק אותי בחוזקה ובתשוקה והתנתקתי כי לא ממש הצלחתי להוריד לה את החזיה וגם לנשק אותה.
הורדתי לה את החזיה ואת התחתונים והיא הורידה לי את הבוקסר "איזה סקסית, איזה גוף" אמרתי לה במבט חרמן ומאוהב
"איזה חרמן" היא אמרה וגיחחתי ובאתי להכניס אבל היא עצרה אותי "שים קונדום" היא אמרה
"וואי איזה מזל שהזכרת לי" אמרתי "יש לך קונדום?" שאלתי אותה
"אממ אני אבדוק עם לאבא שלי יש" היא אמרה והסמיקה וישר רצה מחדר להביא קונדום

אז עשינו אתזה, היה מאוד כיף ולמרות שליב נחטפה ורע לי עם זה אני מרגיש די טוב.
"בייבי אנחנו צריכים ללכת" אמרתי לה והיא הסמיקה והנהנה, איך אני אוהבת שהיא מסמיקה בגללי.
"הן צריכים לחזור עם ליב ואנחנו צריכים להיות שם, או לפחות אני, את רוצה לבוא איתי?" שאלתי
"סבבה" היא אמרה מארגנת את הדברים שלה
"ועוד משהו," אמרתי "בואי נספר שאנחנו ביחד או אני אחרי שליב תיהיה בסדר ונגיד שעשינו את זה אחרי שליב חזרה",סבבה?" שאלתי
"כן אני מבינה, אבל אל תשכח ממני" היא אמרה ומשכתי אותה לנשיקה, זרקתי אותה למיטה ככה שאני מעליה, ידענו שאנחנו לא נעשה עוד פעם סקס אבל בכל זאת היינו צריכים את הנשיקה הסוערת הזאת, זה היה כאילו חותם שאנחנו באמת ביחד ושאף אחד לא יפריד ביננו.
"צריך ללכת" אמרתי לה בתחושת אכזבה, התנתקנו והלכנו לבית של לירון וליב

**סיום פלאשבאקק**

*נקודת מבט- דניאל*

"שניכנס?" אמרתי ללירון כשעמדנו מול הבית שלו ושל ליב.
"כן" הוא אמר לי והתחלנו לצעוד לכיוון הבית.
רגע לפני שנכנסנו שמענו צעקה
"הצילוו לירון דניאל " הקול אמר וישר זיהיתי אותו ואני חושב שגם דניאל זיהה אותו, זה היה הקול של ליב, ישר רצנו אליה
"ליב חיימ שלי את בסדר אהבה שלי?" לירון אמר בוכה ומחבק את ליב
"כן" היא אמרה לו פורצת מבכי, ואני לא אשקר גם לי ירדו דמעות
"מאיפה הגעת?" שאלתי אותה
" הייתי במרתף של הבית של ראם כשהגעתם אליו, ניסיתי לצעוק אבל סתמו לי את הפה והתחילו להרביץ לי, אין לי מושג איזה קרה אבל חמש דקות אחרי שהלכתם נשמע יריות וקריאות מלחמה וזה היה נורא מפחיד" היא אמרה בוכה וכל מה שרציתי לעשות זה לנשק ולחבק אותה ולהגיד לה שהכל יהיה בסדר
"ואז מישהו הגיע למטה והיו שומרים שהגענו על הדלת כדי שלא יקחו אותי, הדלת נפתחה בהפתעה גמורה ולא היה לשומרים זמן להתכונן להשיב מלחמה כי ישר ירו בשניהם ואז לקחו אותי החוצה ואז ראיתי את מי שהיה אחרי על ההברחה שלי מראם, ראיתי את סהר"

***********
טם טם טםםםם
מה קשור סהר לכל הסיפור?
(סהר זה הילד שהתחיל עם ליב במסיבת תחילת שנה אבל היא לא רצתה אותו)
מקווה שנהנתםםם❤❤❤בבקשה תגיבו תעשו לייקים תשתפו ואיפו רק תקראו❤
אוהבתתת❤❤❤❤

אהבה טהורהWhere stories live. Discover now