"יאללה לירון אנחנו צריכים ללכת" אמרתי לו והוא הנהן, התקדמנו לכיוון הדלת בידיעה שאנחנו לא חוזרים בלעדי ליב.
*נקודת מבט-דניאל*
הגענו לבית שלי ולקחתי אותו לקומת המרתף, במרתף יש חור בקיר שאם מכניסים אליו ידית של דלת אז זה נפתח לארון ששם יש מלא רובים ואקדחים, נתתי ללירון אקדח אחד ואחד לעצמי והראתי לו איך שמים מחסניות בתול האקדח ואיך מוציאים אותם ואיך מחליפים אותם בצורה מהירה ואיך יורים והוא קלט ממש מהר.
"טוב יאללה אחי צריך ללכת להציל את ליב" לירון אמר לי והנהנתי, התקדמנו לכיוון היציאה ויצאנו."זה פה בטוח, שלא יהיה לנו פדיחות" אמרתי ולירון הנהנן "אז שיהיה לנו בהצלחה" אמרתי והתקדמנו לכיוון הכניסה לבית, זה היה נראה בית רגיל כמו כל הבתים בסביבה, בית קטן בצבע לבן ואפור,נראה שלמי שבר פה אין כלכך הרבה כסף כי הבית בשכונה ענייה.
"בהצלחה" הוא אמר ונתן לי תפיחה על השכם "תקשיב אחי אין לי מושג מה יקרה שם אבל תודה שאתה רצית בכלל לבוא איתי להציל את ליב, בלעדייך רוב הסיכויים שלא היינו מגיעים לפה בכלל, באמת תודה על הכל" הוא רמ וחיבקתי אותו חיבק של גברים "תודה אחי זה ממש חשוב לימה שאתה אומר" אמרתי ועשיתי את עצמי מתרגש ממה שהוא אמר כי לא יכלתי להתרגש בגלל שהייתי ממש מרוכז בלהציל את ליב, ותאמת אולי הוא לא שם לב אבל אני פוחד פחד מוות ממה שיקרה פה וממה שמחכה לי וללירון, אבל אני מעדיף לא להראות לו שאני מפחד כי זה סתם יוריד לו את הביטחון.
"יאללה שניכנס" לירון אמר
"שניכנס" אמרתי והתקדמנו לכיוון הכניסה, כשנכנסנו מהמבט הראשוני זה היה נראה כמו בית רגיל של אנשים שחסר להם קצת כסף, אבל אחרי הסתכלות קצרה על הבית ראיתי מלא דברים ממש מזוויעים שלא מוצאים בכל בית רגיל, היה קודם כל מלא בקבוקים רקים ומלאים של אלכוהול וגם מלא סיגריות, היה קיר עם מלא רובים ודברים ללחימה, היו תמונות על הקירות שביו בהם צירוים של אנשים רוצחים אנשים אחרי ושל אנשים שמתו ואנשים פצועים.
"שלום יש פה מישהו" לירון ברוב טיפשותו שאל
"חיכיתי לכם" מישהו צץ בכניסה לבית ואמר, התסכלתי על לירון וידיו התקשחו והיה נדמה לי שהוא כבר מכיר את האיש הזה
"לירון מה שלומך" האיש שאל
"איפה ליב, ראם" לירון שאל והבנתי מהמשפט הזה שקוראים לאיש הזה ראם
"אה אז אני מבין שבאתם בשבילה" ראם אמר במבט תמים
"נראלי שאתה כבר יודע את זה" לירון אמר
"ומי זה השתקן הזה פה" ראם שאל והצביע עלי, לרגע קפאתי מפחד אבל ישר התעשטתי
"דניאל לא שזה עיניינך" אמרתי בקול הכי תוקפני שהצלחתי לגייס "איפה ליב?" שאלתי
"אותה תקבלו עוד מעט, אבל קודם כל אני רוצה שתעשו כמה דברים בשבילי" הוא אמר והייתי בשוק
"כמו מה?" לירון שאל וראיתי בפניו פחד ואימה מראם
"אז ככה אני רוצה שתעשו שלוש דברים בשבילי ואז אני אשחרר את ליב, דבר ראשון תשחררו את נחום פרישרמן מהכלא"הוא אמר
"ואיך בדיוק נעשה את זה?"לירון שאל
"אתה זוכר שפעם ראיתי מישהו גונב ממכם דברים שכולם היו בשווי חמישה מיליון שקלים" הוא אמר ולירון הנהן "ואז אמרת להורים שלך את זה והם טבעו את אותו האיש והכניסו אותו לכלא לחמש עשרה שנה בכלא" ראם אמר ולירון עוד הפעם הנהן
"אז זה נחום פרישרמן, ואתה הולך להגיד להורים שלך ששיקרת ושזה לא הוא ושאתה הפללת אותו" ראם אמר ולירון היה בשוק אבל שנינו ידענו שאם הוא לא יעשה את זה אז יש מצב שליב תמות אבל רק ליתר ביטחון שאלתי "ואם הוא לא יעשה את זה?"
"אז אני יהרוג את ליב" ראם אמר ובעלתי רוק מפחד
"ומה שאר הדברים?" לירון אמר בפחד
"תביאו לי מיליון שקל ותביאו לי את התינוק הראשון שליב תלד" הוא אמר וישר באתי להוציא את האקדח ולירות בו אבל הוא הקדים אותי והוציא אקדח וכיוון אותו אלינו
"אין סיכוי" אמרתי בקשיחות
"אז אם אין סיכוי אין ליב" הוא אמר
"אוקיי אנחנו נעשה את זה" לירון נכנע ואמר
" כשאתם גומרים לעשות את שני הדברים הראשונים אני אדע ותקבלו את ליב בחזרה, ואם לא תקיימו את ההבטחה השלישית אני יהרוג את התינוק של ליב ביחד עם ליב, עכשיו לכו" הוא אמר ותפחת לנו את הדלת אבל עדיין החזיק את האקדח וכיוון עלינו וסימן לנו לצאת, לירון ואני עמדנו ביציאה לדלת לדלת עם הגב לראם ואז נשמעה יריה.*****
אז חלק ב של פרק 6....מקווה שנהנתםםם..
עדיין מבקשת תגובות על איך אתם רוצים שהסיפור ימשיך או על משהו שצריך לתקן או סתם תגובות מחמיאות❤ וכמובן גם לייקים נותנים לי ביטחון ומוטיבציה להמשיך לכתוב..
אוהבתתת❤❤❤
YOU ARE READING
אהבה טהורה
Romanceלה קוראים ליב ולו קוראים דניאל, היא ילדה טובה ומקובלת שכל הבנות רוצות להיות כמוה וכל הבנים רוצים להשכיב אותה אבל היא עדיין לא איבדה את הבתולין שלה, והוא סטוציונר שכל יום משכיב מישהי אחרת, מבריז כל יום מהלימודים, המחששה היא הבית השני שלו. -מכיל תכנים...