*נקודת מבט -דניאל*
רקדתי בלי סוף ליד ליב ורוני והיה ממש כיף לרקוד עם ליב, וגם עם רוני.
"דניאל בוא שניה" שמעתי קול מוכר אומר לי את זה, הסתובבתי וראיתי את סופי
"מה לעזאזל את עושה כאן?" שאלתי אותה בזלזול
"מה שאתה עושה פה, רוקד ומזיין אנשים" היא אמרה "עכשיו בוא"
"ממש לא אני לא יכול" אמרתי לה
"ממש כן, עם שכחת או לא אני עדיין החברה שלך אז בוא" היא אמרה בכעס מבליטה את החזה שלה כי היא כנראה חושבת שזה מה שיגרום לי לבוא, פעם זה היה עובד אבל עכשיו כבר לא, אבל בכל זאת אני אסכים לה כי יש לי כבוד וכדי שאני אפרד ממנה
"טוב אבל לא יותר מחמש דקות" אמרתי והלכנו לאיזה מקום מבודד
"טוב אז שנתחיל" היא אמרה וחייכה ובאה להוריד את החולצה שלה
"אני חושב שהבנת אותי לא נכון" אמרתי לה והיא הסתכלה עלי לא מבינה "אני רוצה להיפרד מהחברות המוזרה הזאת, זה לא בשבילי ואני גם לא רוצה שניהיה יזיזים או משהו כזה, אני פשוט לא רוצה לעשות איתך סקס, זה מוריד מהכבוד שלי ושלך" אמרתי לה
"תגיד מה אתה רציני אתה לא יכול לזרוק אותי ככה" היא אמרה בכעס
"ברור שאני יכול, אני לא רוצה להמשיך עם הקשר הזה" אמרתי לה בהפגנתיות, אולי אני קצת קשה איתה אבל היא לא תבין בדרך אחרת
"תקשיב כבר מלא זמן שלא עשינו אז אולי שכחת איך זה מרגיש, אז בוא נעשה דבר כזה, נחתיל להתנשק וזה יזרום לאן שזה אמור לזרום
"טוב" אמרתי נאנח יודע שזה לא אמור לזרום לשום מקום
"טוב" היא אמרה והתקרבה אלי, לשמתי את ידי על מותניה והיא את ידה על כתפי, התקרבנו והתחלנו להתנשק, ידעתי שזה לא המעשה הנכון אבל משהו עצר בעדי ורציתי להמשיך להתנשק איתה, זה לא היה סם או משהו זה באמת היה משהו עמוק בתוכי, ממש רציתי להרגיש נאהב ולא משנה כמה אני שונא את סופי היא תמיד אהבה אותי ואני אוהב את ההרגשה הזאת שאוהבים אותך, ובגלל זה לא הפסקתי, בגלל הרצון להיות נאהב, אבל אז פתאום שמעתי רעש והתנתקתי מסופי ואז ראיתי את האחת והיחידה, את זאת שבאמת אהבתי וזאת שיכולה לאהוב אותי יותר משסופי אוהבת אותי, ליב עמדה שם והסתכלה עליי, כאילו ממש עליי הרגשתי שהיא נכנסה לתוכי במבט שלה, הסתכלתי עליה שניות שנמשכו כנצח עד שראיתי אותה מזילה דמעה ובורחת, באותו הזמן פשוט רציתי לשבור את המועדון ולרוץ לליב ולנשק אותה
"סופי אני מצטער אבל אני לא מרגיש כלום ואני מבקשת שתמשיכי הלאה" אמרתי לה
"בסדר" היא אמרה כועסת ועצובה והלכה משם, ישר גם אני הלכתי וחיפשתי את ליב
"רוני ראית את ליב?" שאלתי אותה כשראיתי אותה רוקדת
"לא, כאילו היא לא הלכה אליך כי היא אמרה לי שהיא הולכת אליך כי היא צריכה לשירותים" היא אמרה
"לא נו היא ברחה ממני" אמרתי לה כמעט מתפרץ בבכי כמו תינוק
"למה" היא שאלה
"כי התנשקתי עם סופי והיא ראתה אותנו מתנשקים" אמרתי לה מרגיש אשם
"אתה לא רציני" היא אמרה והפרצוף שלה בשניה אחת הפך לרציני
"הכי רציני שיש" אמרתי לה
"אז צריך לחפש אותה" היא אמרה "אני מכירה את ליב, בטוח היא יצאה מהמועדון" רוני אמרה ועוד יותר נלחצתי
"אוקיי אז בואי נצא לחפש אותה, ואל תגידי כלום לאף אחד בינתים" אמרתי לה והתקדמנו לכיוון היציאה
"סבבה" היא אמרה ויצאנו
כבר שעה שאנחנו מפחשים את ליב ועדיין לא מצאנו, הלכנו לכל מקום אפשרי, לבית שלה או שלנו, לקניון או לאחת מהגינות שיש בדרך אבל כלום.
"אוף איפה היא יכולה להיות" רוני אמרה בלחץ עוד שניה בוכה
"צריך לחפש" אמרתי לה מנסה לשמור על קור רוח
"יאו סתכל" היא אמרה לי והתסכלה על משהו שקצת נצנץ על המדרכה, ישר התקרבנו וראינו עגיל על הרצפה
"דניאל" רוני אמרה לי לוקחת את העגיל מהרצפה
"מה" שאלתי אותה
"זה של ליב"
******
טוב אז ככה בימים הבאים יש לי טיול אז אני לא יהיה מחוברת לוואטפאד בכלל כי אסור טלפונים וזה, ואחרי הטיול ישר אני מעלה פרק חדש שזה היה עוד חמישה ימים בערך..
מקווה שנהנתםם
ואל שתכחו לעשות לייק ותגובה ולשתףף
אוהבתתת❤
YOU ARE READING
אהבה טהורה
Romanceלה קוראים ליב ולו קוראים דניאל, היא ילדה טובה ומקובלת שכל הבנות רוצות להיות כמוה וכל הבנים רוצים להשכיב אותה אבל היא עדיין לא איבדה את הבתולין שלה, והוא סטוציונר שכל יום משכיב מישהי אחרת, מבריז כל יום מהלימודים, המחששה היא הבית השני שלו. -מכיל תכנים...
