אז...
הסיפור חזר!
~~~~~~~~~~~~~~~~~
נק' מבט יונגי.
הייתי עם הוסוק וג'ימיני, שלושתינו היינו משועממים.
"בא לכם לפרוץ לחדר של טאהיונג?" ג'ימיני שאל.
"מה? מה עשית הפעם?" הוסוק שאל.
"אממ..." ג'ימין התחיל לאמר והוציא מהכיס שלו מפתח לחדר.
"זה של טאהיונג?" הוסוק שאל בתדהמה וג'ימין הינהן.
"הייתי היום בחדר שלו, דיברתי איתו על משהו וכשהוא לא שם לב לקחתי את אחד המפתחות" ג'ימיני אמר לנו.
"על מה דיברת איתו" הוסוק שאל את ג'ימין.
"זה קשור אליי לא אליכם, אז בא לכם ללכת לחדר שלו? בכל מקרה משעמם והוא באמצע דייט כלשהוא" ג'ימין אמר לנו והינהנו.
הלכנו לכיוון החדר שלנו וג'ימין פתח את הדלת.
"מה עכשיו?" הוסוק שאל.
"עושים מה שבא לנו, זה לא חדר שלנו" ג'ימין אמר ואז הדלת נפתחה.
ראינו שם את טאהיונג עם... רגע! זה ג'ונגקוק! וואו.
"מה אתם עושים פה? איך נכנסתם?" טאהיונג שאל אותנו אבל לא בדיוק היה אכפת לי.
"יונגי!" ג'ונגקוק אמר לי בכעס.
"ג'ונגקוק?" שאלתי, הייתי עדיין בתדהמה שזה באמת הוא.
"אתם מכירים?" טאהיונג שאל אותנו מופתע.
"כן, לרוע מזלי הרב" ג'ונגקוק ענה לו.
"אתה נחמד" אמרתי בציניות.
הוא גילגל עיניים.
"טוב, לכו מפה!" טאהיונג אמר לנו.
ג'ימין והוסוק קמו ותיכננו ללכת, אני לא זזתי.
"ג'ונגקוק, תקשיב, אתה מתנהג כאילו אנחנו זוג או היינו זוג ותודה, לא היינו!" אמרתי לו והוא פנה לטאהיונג.
"טאהיונג, אני יכול ללכת?" הוא שאל אותו.
"תקשיב, אני מצטער שנעלמתי לך פתאום ותבין שהיו לי את הסיבות שלי, בכל מקרה סליחה" אמרתי לו ונעמדתי.
הלכתי לכיוונו, עברתי אותו ויצאתי מהחדר.
ג'ימין והוסוק באו אחריי במהירות.
"אז... איך אתה מכיר אותו?"ג'ימיני שאל אותי.
"אממ... בוא נאמר ככה, עבדנו ביחד, היינו חברים טובים, אפילו שיש הבדל גיליים ו... זהו" עניתי לו והמשכתי ללכת.
הלכתי לכיוון החדר שלי וידעתי שבטוח ג'ימין ילך לישון עם הוסוק, עוד פעם.
זה פוגע בי.
אבל אני לא יכול לעצור אותו, זה הוא.
עם טאהיונג לא היה 'עסוק' עכשיו אז בטח ג'ימין היה הולך לישון איתו.
מה הקטע של הילד הזה?
למה הוא לא יכול לישון לבד?
ילד מוזר.
אבל חמוד.
אני אוהב אותו.
והוא ילמד לאהוב אותי, אני אדאג לזה.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
נק' מבט טאהיונג.
אחריי שהם יצאו מהחדר.
"איך אתם מכירים?" שאלתי אותו.
"סתם, סיפור ארוך, כל מה שאתה צריך לדעת זה שהוא פגע בי" ג'ונגקוק ענה לי.
זה הדאיג אותי אבל לא שאלתי עוד משהו.
