לאחר טיפה יותר מחודש.
טאהיונג וג'ונגקוק כבר חודש וחצי מכירים, כבר חודש וחצי הם ביחד. כל דבר הם עשו ביחד, כל הזמן הם היו ביחד. היה בילתי אפשרי להפריד בניהם.
"טאהיונג, אני אומר שכדאי לך או להפרד ממנו, או שפשוט תספר לו, תכניס אותו אלינו וגם הוא ידע ממה להזהר" הבוס של טאהיונג אמר לו.
"אני לא נפרד ממנו ואני לא מכניס אותו לזה! אני אוהב אותו יותר מידי, בשביל שניהם. אני לא מסוגל להפרד ממנו! אבל זה מסוכן מידי בשבילו להכנס לזה. פשוט לא" טאהיונג אמר עם דמעות בעיניים.
"אתה צריך להחליט, או להפרד ממנו ולהציל אותו. או להשאר איתו אבל לספר לו את האמת ולהכניס אותו שלפחות יוכל להגן על עצמו" הבוס שלו הוסיף.
"נאמג'ון, אתה לא מאוהב? אתה לא מבין את הכאב שלי בשני הדברים? בבקשה תחשוב על זה, בבקשה תבין" טאהיונג התחנן.
"אני מצטער, באמת שאני מצטער. אם אתה באמת אוהב אותו, אתה חייב לשחרר אותו. כי זה מסוכן לו! אבל אם תכניס אותו, לפחות אוליי תצליח להגן עליו. לפחות אוליי נלמד אותו איך להתגונן. תחשוב על זה" הוא אמר לטאהיונג, טיפה ברוגע.
"א..." טאהיונג בא לומר אבל נעצר. "טוב, אני אחשוב על זה. אבל אני בטוח שאני לא אשתמש באף אחד מהרעיונות המטומטמים שלך. מצידי תעיפו אותי, באמת, מצידי להתפטר או שתפטרו אותי מאשר שתי האפשרויות האלו!" טאהיונג אמר לבוס שלו.
"טאהיונג, אל תאמר דברים שתחרט עליהם. אני יודע שאתה אוהב את העבודה הזאת ואתה יודע שאתה המחליף שלי כשאני אעזוב, שזה בקרוב. בגלל זה זה גם יותר מסוכן! כי אתה המחליף שלי, אם יפגעו בי יעברו אליך ואל ג'ונגקוק" הוא הסביר לו אבל טאהיונג לא הסכים לקבל את זה.
"אני אחשוב על זה. באמת. " טאהיונג אמר ויצא משם בעצבנות.
נאמג'ון הסתובב לכיוון ההפוך מהדלת כך שהגב שלו לכיוון הדלת. הוא דפק את היד שלו על השולחן בעצבנות. בנתיים הוא שמע את הדלת נסגרת מאחוריו, הוא הניח שזה טאהיונג.
פתאום הוא הרגיש מישהו מחבק אותו מאחורה, הוא הסתובב עם חצי מהראש שלו וראה שזה ג'ין. הוא חייך לעצמו חיוך קטן. ג'ין הניח את ראשו על הכתף של נאמג'ון.
"אתה בסדר?" הוא שאל, נאמג'ון לקח נשימה עמוקה, הוא בא לענות אבל בסוף לא ענה.
"הבנתי, זה בסדר, אני פה" הוא אמר, ניסה לשמח אותו.
"אני אוהב אותך" נאמג'ון אמר.
"גם אני אותך אהובי" ג'ין חייך.
"טוב, אני צריך לחזור לעבוד, אז ביי אהובי" ג'ין אמר לנאמג'ון, נאמג'ון נאנח וג'ין שיחרר אותו.
הוא יצא מהחדר של נאמג'ון, לקח את הטלפון והתקשרה למישהו "הוא בידינו" הוא אמר וחייך חיוך ערמומי.
