נק' מבט ג'ימין.
יונגי יצא מהחדר, אני והוסוק מיהרנו אחריו.
"אז... איך אתה מכיר אותו?" שאלתי את יונגי.
"אממ... בוא נאמר ככה, עבדנו ביחד, היינו חברים טובים, אפילו שיש הבדל גיליים ו... זהו" הוא ענה לי, הוא היה מרוחק.
הוא הלך מהר לכיוון החדר שלו והשאיר אותנו ביחד.
אני חושב שהוא כועס עליי בזמן האחרון, אוף.
מעניין מה קרה לו.
אני והובי המשכנו ללכת. בשקט.
"טוב, לילה טוב ג'ימיני" הוא אמר לי פתאום ואז ראיתי שהגענו לחדר שלי.
איך הגענו אליו?
מתי הגענו אליו?
רגע, אני צריך לישון לבד?
לא רוצה!
אני רוצה לישון עם טאהיונג.
אבל הוא עסוק.
אוליי אני אבקש מהובי שאני אשן איתו עוד פעם.
אבל הוא יכעס.
או שלא?
אני רגיל לישון בבית שלי ואם לא בבית שלי אז עם טאהיונג.
אבל טאהיונג עסוק!
ונראה לי עיצבנתי אותו מרב הפעמים שישנתי איתו.
אז... אממ...
"ג'ימין?" שמעתי קול שקטע לי את המחשבות.
התנערתי שניה והסתכלתי על הוסוק.
הוא ציחקק.
"מה?" שאלתי בקול עצבני מזוייף.
"כלום" הוא אמר והתחיל לצחוק עוד פעם.
"אממ... כן..." התחלתי לומר.
"מה ג'ימיני?" הוא שאל.
הורדתי את ראשי, התחלתי לשחק באצבעות שלי בבושה.
"אני יכול לישון איתך עוד פעם?" שאלתי בשקט. הוא בטח לא שמע.
"ברור ג'ימיני שלי" הוא אמר.
הרמתי את ראשי בחייך וראיתי שגם הוא מחייך.
"באמת?" שאלתי.
"ברור ג'ימיני שלי" הוא חזר על אותם מילים.
אני אוהב שהוא קורא לי 'ג'ימיני שלי'
התחלנו ללכת לחדר שלו, הוא לא היה כל כך רחוק משלי.
הוא פתח את הדלת.
נכנסנו לחדר שלו.
"אתה באמת עייף?" הוא שאל אותי.
"לא, בכלל לא, אפשר לראות סרט או משהו?" שאלתי.
"ברור ג'ימיני שלי" הוא אמר את אותם מילים באותו חיוך.
אני אוהב את החיוך הזה, אני אוהב שהוא קורא לי 'ג'ימיני שלי' באמת שאוהב.
אני מת על הובי, הוא אחד החברים הכי טובים שלי.
טוב לא כמו טאה, טאה החבר הכי טוב שלי!
אבל הוסוק אחר כך.
והובי זה שונה, לא יודע למה.
אני שמח איתו יותר, הוא מצליח להוריד לי את הדיכאון בשניה.
לפעמים אני רב עם יונגי ואני מדוכא אחריי זה, הובי משמח אותי בשניה, מעודד אותי בשניה.
אפילו על זה דיברתי היום עם טאהיונג.
אני חושב שאני אוהב את הוסוק.
אבל יש גם את יונגי.
~~~~~~~~~~~~~~
לקח לי הרבה זמן לעלות פרק, אה?
אשמח אם תגיבו לי ותצביעו לי.
זה באמת חשוב לי לשמוע מה דעתכם על הפרקים שלי.
