כשגן עדן פוגש את גיהנום (boyxboy)

פרק 14

"לאהוב שלי, לג'ימין שלי...

אם אתה קורא את זה עכשיו, כנראה שאני כבר לא בחיים.

כן, אני יודע שאני אמור למות. אני יודע שלא אחיה כשתקרא את המכתב הזה.

אני מצטער, זה היה כדי להגן עליך...

אני יודע שאתה לא מבין על מה אני מדבר, אז בבקשה... תן לי להסביר. שב וקח אוויר, זה הולך להיות ארוך.

טוב, אז הכל בעצם התחיל באותו היום...

זוכר את אותו היום שחזרת מביה"ס והיית עד לתאונת פגע וברח...?"

תאונת פגע וברח? עד...?

ואז זה היכה בי. התאונה. התאונה ההיא.

אני זוכר את היום ההוא...

אני זוכר את היום ההוא בבירור... כאילו היה אתמול.

הייתי אז תלמיד תיכון.

יום הלימודים הסתיים והתכוונתי לחזור לביתי.

עמדתי במעבר החצייה בהמתנה לרמזור שיתחלף. שלושה נתיבים היו במעבר החצייה ההוא.

נערה צעירה עמדה לידי, חיוך פרוש על פניה הנאות, מחזיקה זר פרחים לבנים בידה, זר פרחים שבטח קיבלה מאהובה. היא הייתה כ"כ זוהרת עם החיוך ההוא...

הרמזור התחלף לירוק. הבחורה החלה לצעוד ולחלוף על פני הנתיבים העמוסים ברכבים. הנתיב השלישי היה ריק מרכבים.

הנערה העדינה חלפה על פני שני הנתיבים וכשהגיעה לנתיב השלישי הופיע רכב שפגע בה והעיף אותה.

ראיתי את זה כמו בסרט, כאילו הכל הואט...

הזר הלבן נשמע מידה וטיפות דם שניתזו מגופה העדין עיטרו את עלי הכותרת הלבנים שלו.

החיוך שעד לפני רגע עיטר את פניה, נעלם.

היא הועפה באוויר ונחתה על האדמה בצליל חבטה ופיצוח. ואז היא דממה.

צבע אדום התפשט על בגדי ביה"ס הבהירים שלה.

שמעתי צרחה ולקח לי כמה רגעים להבין שאני זה שצורח.

הרכב הפוגע עצר ודימם את המנוע. ניסיתי לראות את הנהג דרך החלונות, אבל החלונות כהים ולא נתנו לי את האפשרות לראות מי נהג.

הנהגים מהרכבים האחרים התחילו לצאת כדי לבדוק את שלום הנערה. אף אחד לא חשב לבדוק מה עם הנהג.

הנהג הפוגע ראה את הנזק לו גרם. את החיים שהרס.

בדיוק כשחשבתי שהנהג יצא לבדוק מה עם הנערה הדוממת, הוא התניע את הרכב.

כששמעתי את מנוע הרכב מתעורר מחדש לחיים, מוחי יצא מההלם שאליו נכנס. רגליי החלו לנוע מעצמן בריצה לאחר הרכב הפוגע. המשכתי לרוץ בזמן שאני צועק לו לעצור. המשכתי לרוץ כאילו חיי תלויים בזה. לא ראיתי בעיניים.