מתורגם Bound H.S

פרק 6 - ארוחת ערב וסליחה

-נקודת המבט של קלסי-

למחרת הכנתי לעצמי ספגטי לארוחת צהריים. שמעתי את דלת הבית נפתחת וכשהסתובבתי ראיתי את הארי נכנס. הוא לבש סקיני ג'ינס וחולצה אדומה מכופתרת והכפתורים העליונים היו פתוחים. כשהוא ראה אותי הוא חייך אליי חיוך עם גומות ואני חייכתי בחזרה.

"מה את מכינה?" הוא שאל ונכנס למטבח.

"ספגטי" עניתי. "אתה רוצה?" שאלתי וכיביתי את הגז.

הארי חייך והנהן. "כן" הוא אמר "אני ממש רעב."

חייכתי וחילקתי את הספגטי לשתי צלחות. הבאתי אחת להארי ואחת לי והוצאתי את הרוטב מהמקרר. שמתי קצת רוטב בצלחת, והעברתי אותו להארי והתחלתי לאכול. ישבנו בשולחן האוכל ואנחנו בשקט. זה היה מביך והבנתי שלי והארי אין כל כך על מה לדבר.

היינו שני אנשים עם סגנון חיים שונה לגמרי שזרקו אותם לתוך הנישואים האלה. אנחנו בקושי מכירים והנה אנחנו חיים ביחד ואפילו נשואים. כשאנחנו ביחד אנחנו אפילו לא יודעים מה להגיד אחד לשני כי אנחנו לא מכירים. זה מוזר ומביך והלוואי שזה לא היה ככה. במיוחד שהתרגלתי לנוכחות שלו.

השקט שלנו נשבר כשהפלאפון שלי התחיל לצלצל ועניתי מיד בלי לבדוק מי התקשר. "הלו" אמרתי והרגשתי את העיניים של הארי עליי.

"היי קלס" שמעתי את החבר הכי טוב שלי ולא יכולתי שלא לחייך.

"היי לוגן" עניתי וסובבתי ספגטי על המזלג. "מה קורה?"

"כלום" הוא ענה ויכולתי לדמיין אותו שוכב בחדרו. "היה לי משעמם אז החלטתי להתקשר. איך בלונדון?"

צחקתי. "טוב" עניתי. "קצת קר אבל. איך אתה?"

לוגן נאנח. "משעמם בלעדייך."

גלגלתי אל עיניי ובלעתי קצת פסטה. "תתגבר על זה כבר לוגן."

"חצופה" הוא ענה. "איך הבעל הזה שלך?"

אני מסתכלת על הארי ששותה מים ומסיטה את המבט. "הוא יושב פה מולי." אני אומרת, הארי מסתכל עליי על גבות מורמות ואני מחייכת אליו.

"מביך" לוגן אומר בטון מעצבן.

אני מרימה גבה כשאני שומעת את הטון הזה. הוא לא צריך לעשות את זה יותר. "אתה יודע מה? אני צריכה ללכת..."

"טוב תהיי ככה אם את רוצה." לוגן ענה "ביי אוהב אותך."

"גם אני" צחקקתי וכיביתי את הפלאפון.

הארי מסתכל עליי ומרים גבה. "מי זה היה?"

"לוגן" עניתי. "אתה זוכר אותו נכון?" שאלתי ולקחתי ביס מהספגטי.
 
" איך אפשר לשכוח" הארי אומר ולוקח ביס מהאוכל שלו. אני מסתכלת עליו בשאלה אבל הוא כבר מביט למטה, רומז לי שהשיחה נגמרה.