מתורגם Bound H.S

פרק 34 - כעס, דאגה ואולי אהבה

-נקודת המבט של קלסי-

"לא חשבתי שתבואי"

אני מסתכלת על לוגן שיושב על מיטת בית החולים. יש לו פיסת בד לבנה על הראש כאילו הוא נפצע רק שם. למרות שהפציעות שלו היו פנימיות היו לו קשה לשבת והוא היה צריך להישען על כרית. הוא צריך להישאר בבית החולים כמה ימים עד שיבצעו את כל הטיפולים והבדיקות.

בהתחלה כשראיתי אותו נלחצתי. אף אחד לא רוצה לראות את החבר הכי טוב שלו שוכב בבית חולים ומחובר לאינפוזיה. הגעתי מוקדם בבוקר ולא כל כך ישנתי. נמנמתי שעה וחצי במטוס אבל זה לא מספיק. דאגתי ללוגן אז לא ממש הצלחתי לישון.

"ברור שהייתי באה" אני אומרת. "אתה בבית חולים לוגן."

לוגן מהנהן. "תראי קלסי אני ממש מצט...."

"אין צורך" אני מחייכת. "אל תדאג לגבי זה לוגן. נדבר על זה אחר כך."

הוא מהנהן. "אני הולכת לשירותים" אני אומרת וקמה.

בזמן שאני הולכת לשירותים הפלאפון שלי מצלצל ואני רואה שזה הארי. שיט. לא סיפרתי לו שאני טסה למיאמי ואני מקווה שהוא לא כועס.

אני נכנסת לשירותים. "היי הארי."

"את יודעת מה אני שונא?" הוא שואל.

אני מסתכלת על עצמי במראה. "מה?" אני שואלת בתמימות.

"שאני מגלה באינטרנט שאשתי במיאמי והיא לא סיפרה לי." הוא נשמע כועס אבל עדיין מנסה לשלוט על העצבים שלו.

"התכוונתי לספר לך" אני אומרת.

"אה כן? מתי? כשתחזרי ללונדון?" הוא שואל.

אני מעבירה יד בשיער. "הארי לוגן בבית חולים. הוא נפצע קשה במהלך משחק כדורגל. הוא החבר הכי טוב שלי והייתי חייבת לבקר אותו" אני אומרת.

"אני מבין קלסי" הארי נאנח. "אני רק רוצה שתספרי לי דברים. את לא מבינה איך אני מרגיש כשאני מגלה דברים כאלה באינטרנט" הוא אומר. "את מסתירה ממני דברים חשובים ואני מקווה שתפסיקי. חשבתי שאת סומכת עליי מספיק כדי לספר לי איפה את ומה את עושה אבל כנראה טעיתי."

בכל מילה שהוא אמר הרגשתי כאילו אני מקבלת אגרוף בבטן. הוא נשמע שבור ואני מרגישה אשמה. לפגוע בהארי זה כמו להרביץ לכלבלב. הם תמיד כל כך נחמדים אלייך ואז אתה פוגע בהם והם לא מבינים למה. הארי הוא הבחור הכי חמוד שפגשתי ואני מרגישה רע שפגעתי בו.

הארי צודק. הוא לגמרי צודק. הייתי צריכה לספר לו על כל פעם שפאפארצי או מעריצים הקיפו אותי ובמיוחד על הביקור במיאמי. אני מבינה שקשה לו שהוא נמצא בצד השני של העולם בזמן שאני בלונדון ושהוא מגלה מה קורה איתי רק דרך האינטרנט.

אני בן אדם נורא.

"הארי אני מצטערת" אני אומרת. "אני יודעת שהייתי צריכה להגיד לך אבל לא רציתי שתדאג..."