פרק 62
לאחר שסיימנו את המשימה חזרנו לבית של היילי, עברתי לגור אצלה הורים שלה החליטו לתת לה את הבית, ואיזבל הייתה מגיעה כדי לסדר ולנקות וגם כדי סתם לשבת איתנו, מדי פעם אריגנו מסיבות שונות בשביל הקבוצה ויצאנו המון, אך צל של עצב היה כמעט באופן קבוע על פניה של היילי, ידעתי שהיא מרגישה שזו אשמתה שלילי הלכה, ואני הרגשתי אותו הדבר.
ישבתי על הספה מול הטלוויזיה והיילי נכנסה להתקלח.
היילי יצאה לבושה ומוכנה שערה היה מעט רטוב, היא הייתה נראית רעננה יותר, והיא חייכה "קדימה עכשיו אתה" היא אמרה וקרצה קריצה שובבה, הנדתי את ראשי ונכנסתי להתקלח.
יצאתי לאחר שהתלבשתי אך שמתי על עצמי מכנס וגופיה, נערתי את ראשי שטיפות מים עפו לכל כיוון.
היילי ישבה ומולה ישב מישהו שלא הכרתי נכנסתי פנימה לסלון "מייקל" היא קראה בחיוך
"תכיר זה ג'יימס"
היא פנתה לג'יימס
"ג'יימס זה מייקל החבר שלי" במבט שלה היה משהו מזור שלא הצלחתי לפענח, אולי סוג של צער, או סליחה? אבל על מה יש לה להצטער.
יכול להיות שהיה משהו בינהם?
"אני שמח להכיר אותך מייקל" הנדתי בראשי בוחן אותו הוא נראה כבן 20 בערך.
הוא פנה להיילי "אני שמח לפוגש אותך שוב, אנחנו נדבר" הוא התקרב ונישק את לחייה היא חייכה מעט והנהנה "אני שמחה לפגוש אותך גם" הוא חייך ויצא.
היא הביטה בי אך מבטה היה רחוק אלפי ק"מ
"היילי" הסבתי את תשומת ליבה עליי
היא החזירה את תשומת ליבה עליי "הכול בסדר?" היא הנהנה ואני צמצמתי את עיני ובחנתי אותה "היילי" אמרתי שוב "היה בניכם משהו?" היא נאנחה וראיתי אותה מתלבטת לגבי תשובתה, ולבסוף ענתה "זה די מסובך" היא נשמה עמוק והמשיכה "בהתחלה, אני החלתי ללמוד בגיל צעיר, והוא היה סוג של החונך שלי, הוא גם היה בהתחלה ועזר לי, הוא היה גדול ממני בשנתיים, ואז הוא סיים ועבר, ואני הפכתי למנהיגה ומאז לא יצרנו קשר עד היום שהוא הגיע בהפתעה"
היא התקרבה עלי ואמרה "הוא רק ידיד, זה לא משנה כלום בנינו" היא הרכינה את ראשה עליי לנשיקה נשקתי אותה בחזרה אך בכל זאת הרגשתי שמשהו פשוט מטריד.
