פרק 84
חזרתי לבית שלי.
הפלאפון שלי הודיע על קבלת sms הוא היה מהיילי 'אתה יכול לבוא? בבקשה'
'אני לא חושב שזה רעיון טוב' שלחתי בחזרה
'בבקשה' היא שלחה בחזרה כמעט בתחינה
'נדבר מחר' שלחתי לבסוף
'מייקל בבקשה' היא שלחה שוב.
אבל הפעם לא עניתי כביתי את הפלאפון והלכתי לישון, יהיה לי הרבה דברים להתמודד איתם מחר.
הוא התעורר לקול הצלצול של הפלאפון שלו, זו הייתה סאם "מייקל" היא אמרה לחוצה "איפה אתה? אנחנו צריכים אותך" הוא הסתובבתי להביט בשעון ונבהלתי לראות את השעה, שמתברר שהשעה כבר שעת בוקר מאוחרת כמעט צהרים
"אני אגיע עוד מעט" אמרתי והתכוונתי לנתק את השיחה
"רגע, עכשיו קמת?" היא אמרה בהלם
צחקתי קצת "כן"
"אוקי תזדרז" היא אמרה ביובש וניתקה.
התארגנתי בזריזות, ונסעתי לשם.
סאם, מאט, טום והיילי ישבו במשרד שלי נראה שחיכו לי, הם נראו משועממים.
סאם הייתה הראשונה שהבחינה בי, "יופי, בוא נתחיל"
ישבנו מסביב לשלוחן, המקום שהיה פנוי היה ליד סאם, לפי המעמד.
כמובן שאף אחד לא באמת ידע מה קרה בנינו ואנחנו שמרנו על יחסים מרוחקים ומקצועיים בלבד.
"מה אתם רוצים לעשות?" שאל מאט גולו היה גבוה וחזק.
כולם הביטו אחד בשני אובדי עצות, באמת לא ידענו מה לעשות.
"צריך להחזיר אותה" אמרתי
"איך אתה רוצה לעשות את זה?" טום שאל את השאלה שעברה לכולם בראש
"ניקח אותה משם" אמרתי בקול סמכותי
מאט הביט בי מקמט את מצחו מנסה להבין מה אני אומר.
היילי הייתה זו שהבינה והיא שאלה אותי מופתעת "אתה מתכוון לחטוף אותה?" היא שאלה בהפתעה
הנהנתי בלי היסוס "כן, לזה אני מתכוון"
כולם הביטו בי בהלם
לא הייתי מופתע, הצעה שהצעתי הייתה לא הגיוני.
היילי שפשפה את מצחה ונעמדה היא הסתובבה בחדר מהורהרת ואז הניחה את ידיה על השולחן חזרה והביטה בי "אתה חושב שזה אפשרי?"
"כן" אמרתי בנחישות
היא נראתה לא בטוחה
מאט שאל בהפתעה "את באמת שוקלת את זה?"
היא הביטה בו ונשמה עמוק "אם הוא כל כך בטוח, אז כן, אני שוקלת את זה"
