פרק 72
והיא אמרה "לא אסור שהוא ידע, על זה, אסור שמייקל יגלה" קולה היה יציב והחלטי
עיניי התרחבו בהפתעה,
"היילי, את בטוח?" זה היה קולו של ג'יימס ידעתי בוודאות
"כן, ואל תגיד כלום" בקולה היה נימת בקשה יותר מאשר צווי.
לא המשכתי לשמוע פשוט הלכתי משם,
יש משהו שהיא לא רצתה שאדע אך היא שיתפה את ג'יימס, זה הכאיב שהיא לא סמכה עליי מספיק.
הלכתי למשרדי עד שמישהו נגע בכתפי
"מייקל" הסתובבתי, זו הייתה סאם
"היי" חייכתי עליה חיוך זריז "אנחנו יוצאים כולנו, אתה בא?"
משכתי בכתפיי ולבסוף אמרתי "בסדר"
"תודיע להיילי?"
"אממ" אמרתי מהסס "תודיעי לה את, יש משהו שאני אסיים פה, אני אפגוש אתכם שם" היא הנהנה בחיוך "בסדר גמור".
הגעתי למועדון שקבענו הגעתי 5 דקות אחריהם ונכנסו יחד.
היילי התקרבה עליי "היי" היא אמרה בחיוך רחב
"היי" החזרתי בקול מהורהר
קטעי השיחה ששמעתי לא יצאו לי מהראש,
"הכול בסדר?" היילי נגעה בזרועי
נרתעתי ממגעה וראיתי בפניה שנעלבה אך לא אמרה כלום
ואמרתי "הכול בסדר"
היא רק נשכה את שפתיה והנהנה.
נכנסו למועדון והיילי התיישבה לידי
ראיתי את היילי מעיפה בי מדי פעם מבט בוחן, התעלמתי כאילו לא ראיתי אותה.
אנחנו התיישבנו ולמולנו ישבו 'שומרי הקשתים' כמעט לא האמנתי, אך היילי שמה לב, והיא גם ראתה את השינוי במצב רוח של כולם, ולכן הכריזה "אף אחד לא קם עליהם, ואף אחד לא מדבר איתם, ברור?!" כולם הנהנו בשקט אף אחד לא יעז עכשיו לעשות משהו.
ראיתי את סאם הולכת, היא נראתה מוטרדת אפילו יותר מבדרך כלל, ידעתי שאני חייב לדבר איתה ועכשיו זהו זמן טוב.
"הלכתי להביא משהו לשתות" זרקתי לחלל האוויר, והלכתי משם.
