לקחתי את הבגדים שמייקל השאיר לי על המיטה והתלבשתי, נכנסתי לשירותים ציחצחתי שיניים, שטפתי פנים והסתרקתי.
עכשיו שסיימתי את אירגוני הבוקר אני יכולה לרדת למטה לראות ולשמוע מה מצפה לי ואיכשהו גם לנסות להבין מה אני עושה פה ומה המשוגע הזה רוצה ממני.
רגע לפני שיצאתי התיישבתי על המיטה וחשבתי לי קצת..אולי אני לא מראה אתזה אבל אני מפחדת ממנו, ראיתי אותו כמה פעמים בחדשות ולא לטובה..כל מיני מקרי רצח שלא נפתרו והוא התשובה להם, אני לא מבינה למה לא מכניסים אותו לכלא, הוא אשם והם יודעים שהוא מסובב את כולם על האצבע, הוא הורג מי שבא לו או שנותן לאחד העובדים שלו לעשות זאת במקומו..
"למה לעזאזל אני צריך לחכות לך?" מייקל נכנס לחדר בסערה בזמן שמוציא אותי מכל המחשבות.
קמתי בבהלה מהמיטה ונצמדתי לקיר עליו היא שעונה.
"ת..ת..רגע אני באתי לרדת" אמרתי מפוחדת, מה ישלו מה אני כלב שלו?!
"לא סתיו אני לא ארגע, אני אומר לך משהו את עושה זה לא כל כך קשה!" אמר והתקרב אלי
"מה אני כלבה שלך?!" כל כך רציתי להירגע ולשמור על הפה שלי, אבל הוא פשוט כל כך מעצבן אותי!! המבט על פניו הראה לי שאני הולכת להצטער על זה.
"מה אמרת?" שאל והתקרב אלי עוד, הוא סגר אגרוף בידו הימינית,הוורידים בזרועו בלטו כל כך שזה היה נראה כאילו הוא הולך להתפוצץ.
"כלום" עניתי מנסה להשכיח את תגובתי הקודמת.
"תתנצלי עכשיו והעונש יהיה פחות גרוע" אמר ונצמד אלי עד כדי שמחט לא היה יכול להיכנס בנינו, שתקתי ועצמתי עיניים כל כך פחדתי באותו הרגע.
הוא הוריד את ראשו לאוזני, נשימותיו עוררו בי צמרמורת "אמרתי משהו" הוא לחש מזכיר לי מה אני אמורה לעשות.
"סלי..חה" אמרתי רועדת מפחד, לא הצלחתי להוציא עוד צליל מהפה.
"בואי אחרי, ישלך עונש לקבל" אמר ומשך בכף ידי אל מחוץ לחדר והוביל אותי אל מסדרון בעל המון דלתות,הוא המשיך ללכת ולמשוך אותי אחריו ואז נעצר..מול דלת אדומה היא כנראה הייתה נעולה עצם העובדה שהוא הוציא מפתח..
"אל תפחדי" הוא אמר או יותר נכון ציווה.
הסתכלתי עליו והוא עלי, הוא פתח את הדלת ולפני נגלה חדר שחור שבמרכזו שוכנת מיטה זוגית אדומה, מסביבה היו מלא ארונות שחורים עם דלתות זכוכית, בתוכם התאכסנו צעצועים? עם ככה אפשר לקרוא לזה כל מיני משחקים מיניים כאלה זה היה פשוט מטריד.
זה היה נראה כמו חדר עינויים. "תיכנסי" אמר וחיכה לתגובתי הסתכלתי על תוך עיניו הקרות אך כל כך יפות, ואז בחדר המפחיד הזה, עצמתי עיניים ודמעה בוגדנית הצליחה לברוח ופילסה את דרכה דרך לחיי וישירות על הרצפה.
"אל תדאגי, אני ארחם עלייך, הפעם" אמר גורם לסיוט הזה להיראות כמו גיהנום מתמשך שלא עומד להיגמר בקרוב..
"תתפשטי" הורה לי ועשיתי בדבריו, ואני מודה היה לי מאוד קשה אבל כל כך פחדתי שלא רציתי לבדוק את גבולותיו..
אומנם אני חיית מסיבות ואני נערה שמחה ולא כל כך ביישנית..אבל הכבוד שלי חשוב לי מאוד ואני רוצה מאוד שהוא ישאר, עדיין לא עשיתי את זה..כאילו אף פעם ואני ממש לא רוצה לעשות את זה עכשיו.
נשארתי בלבוש תחתון וראיתי את המבט הרעב הזה על פניו של מייקל, איך שהוא מצפה לראות אותי ללא כל בגד עלי, ללא כל הגנה, ללא כל מחסה..
"תני לי לעזור" הוא אמר נותן מבט מתמשך בגופי ונושך את שפתו התחתונה.
*פרק חדש❤
סליחה שרק עכשיו פרסמתי פשוט מת לי הטלפון ואני כותבת לכם מהמחשב אז סורי גם אם הפרקים קצרים.
מקווה שתאהבו #קריאה מהנה.
YOU ARE READING
שייכת לי.
Romanceסתיו ילדה יפייפיה עיניים תכולות ועמוקות שיער זהוב גוף חטוב ומגרה. יתומה עם עבר לא פשוט. מייקל בחור צעיר שמחזיק את עולם הפשע על הזרת הקטנה,קשוח,ישיר,יופי לא אנושי ופתיל קצר מאוד. כשמייקל רוצה משהו הוא משיג וכרגע הוא רוצה את סתיו. °אומרים שאהבה מנצחת...
