שייכת לי.

פרק 7

"את משקרת לי ילדונת?"

נ.מבט-מייקל

"לא..א..דוני" ענתה במהירות והסיטה את מבטה אל ידיה שהחזיקו בקצוות החולצה שלה,
מנסה להסתיר את רגלייה החשופות.
היא מתביישת ממני ומפחדת ממני..
אני חושב שהיא אני אנהג אחרת,
או לפחות אנסה.
"סתיו אהובה, עני לי בלי לשקר ואני מבטיח שאני מוותר לך על העונשים לשבוע הקרוב."
הבטחתי..אני מקווה שזה יעזור לה לבטוח בי אפילו קצת
אני רוצה שהיא תפחד ממני.
אבל שתאהב אותי.
שתדע מי שולט.
אבל שלא תתבייש לבקש.
שתכבד את החוקים שלי.
אבל תהנה מהשהות הקבועה שלה כאן.

"אבל כבר יום חמישי" היא הסתכלה עלי ומבטה היה שואל.
"אז מה?! את רוצה לוותר על חסינות לשלושת הימים הקרובים?" אני לא מבין אותה?,אני מציע שתיקח!
"טוב, אתה לא צריך להתעצבן..שמעתי ש..שאמרת למישהו בטלפון שיהרוג מישהו או משהו כזה."
"אוקיי ומה זה אומר לך?" שאלתי מנסה לגלות את ההשערות שלה לגביי..
"שאתה רו..צ..ח?" ספק אמרה ספק שאלה.
"כן" עניתי החלטתי לא מתכוון לשקר לה בנוגע לזה.
"כן? אז אתה מודה בזה?" אחח סתיו שלי את כל כך תמימה! באלי פשוט לפשוט ממל את חתיכת הבד הפשוטה הזאת ולקחת לך את הבתולים..מה הייתי עושה לך.

"הלו, אתה חי? למה אתה מסתכל עלי ככה?!" היא הסיטה אותי ממחשבותי.
וכעע היא עומדת על המיטה מנופפת בידה מול פני ומנסה "להעיר אותי" .
תפסתי את ידה "בייב זה שהבטחתי לא להעניש אותך לא נותן לך זכות דיבור שכזאת."

"למה מה תעשה לי?" שאלה עם מבט תחמני בעינייה, וואו היא לוהטת.
"יש לך מזל שאני מקיים הבטחות!
אחרת הייתי זורק אותך על המיטה, קורע ממך את פיסת הבד הזו יחד עם התחתונים וחודר אלייך כל כך חזק." אמרתי בקול רגוע מנסה להבעיר לה שאני עדיין הבוס.
היא הייתה המומה וירדה במהירות מן המיטה.
"א..אני צר..יכה לשירותים" גמגמה וחמקה מחדר השינה.

נ.מבט-סתיו

אז הוא גם רוצח גם חוטף וגם סדיסט! מה עוללתי?!
למה דווקא אני נחטפתי על ידי המשוגע האלילי הזה?!
הוא מפחיד אותי אבל גם מפתה אותי.
אני עדיין בשוק ממה שהוא אמר ומזה שיש לי שלושה ימים נטולים מעונשים.