מלאך אבוד

פרק אחד עשרה-בריחה

אני מגיעה לאגם בהקדם של שבע דקות.
הוא כבר שם.
הוא יושב על סלע בגבו אלי.
הוא לובש את אותם הבגדים כמו לפני שעה.
אני מוחה דמעה קטנה שהחליטה לבקר את לחיי.
נגשתי אליו מאחור והסתרתי את עיניו.
הוא קפץ בבהלה והורדתי את היידים שלי.והוא התחיל לצחוק איתי.
אני עם הצחקוקים המרושעים שלי.
והוא עם הצחוק העשיר שלו.
ממ... עוד נקודה קטנטונת לטובתו. אני מחייכת לעצמי.
"כבר חשבתי שמנדי הסוערת גילתה עלייך איזה מריחואנה".חייכתי למחשבת המעשה.
הוא סרקסטי. אני מוסיפה נקודה לטבלת הדברים שאהבתי בו סרקזם.
"אני לא משתמשת בסמים" אני אומרת.
"נגמלת?" שואל
"מעולם לא נטלתי"אני אומרת.
"אז למה את כאן?" הוא שואל מבולבל.
"השם שלי ניתן לי כאות הוקרה למה שאני".
"את התעמתת מול משהו?"שואל
"ובטעות שברתי לו את המפרקת"אני אומרת בשקט, באופן אוטומטי הרכנתי את ראשי.
אני רואה שהוא לא מתרחק.אלה להפך, הוא עושה בזהירות צעדים קטנים לעברי.
"אני מניח שאת לא עשית את זה במזיד.נכון?"
הקול שלו יפיפה. יש לו טון שגורם לעצבים שלי לרטוט.
"הוא תקף אותי בסמטה, כשיצאתי מהמאבק הוא היה מת. נראה לי שהוא ניסה לאנוס אותי או לרצוח...
המשפחה שלו טבעה אותי על רצח"
אני אומרת את מה שרק אוולין וסם יודעות.
הוא מתקרב אלי ומושיט זרועות פתוחות לחיבוק מהוסס.
אני מתקדמת ומחבקת אותו בשקט. חלש ועדין.
הוא מתנתק מהחיבוק לאט ומקיף את מותני בזרועו.
אני משעינה את ראשי על כתפו ושנינו הולכים לפרצה שבגדר.
הוא עובר ראשון ומושיט לי יד.
מספר בדיחה מגוחחת ושחורה שאני מחייכת ברוב כורחי.
אני מרגישה יותר טוב ונרפאת מהלחץ והכאב.
אין לי כוח להיזכר בכל הדברים הרעים שקרו לי.
אני זורקת לעברו את מפתחות האופנוע ונותנת לו קסדה שחורה רזרבית .
הוא מתניעה ואני מתיישבת מאחוריו.
הוא מתחיל לנסוע בשיא המהירות ,ואני שואגת מצחוק, כי אני כל כך אוהבת את זה.
אני צורחת מהנאה.
הוא יוצא מהיער הדליל ושועט לכביש.
ברגע שהאופנוע נוסע על הכביש ג׳ייסון מגביר את המהירות.
ושנינו שועטים בכביש במהירות עצומה .

..............................................................
אני יודעת שלוקח לי פוווול זמן להעלות פרקים ,אבל אני פשוט לא יודעת אם מישהו קורא בכלל .
אז תגיבו ואני אנסה לכתוב יותר.