מלאך אבוד

פרק שישי-לילה ירח והוא

אני מתעוררת לקול מוכר.
״את ערה?״ שואל קולה של סמנתה.
״ממ... סמי.. איפה היית כל היום?״ אני שואלת באנקה קלה.
״הייתי בתא בידוד.״ אומרת סם .
אני נזכרת בזה ששמעתי שסם נתפסה בגלל שמכרה גראס לאיזה תלמיד בשכבת ט׳.
״אני מנחשת נכון שהתאים הם מתחת למגורי המורים?״ אני שומעת את קולה של אוולין מימיני.
סמי מאשרת ומספרת על זה שהתאים זה חדרי צינוק קטנים ומגעילים שבהם התלמידים כבולים בשלשלאות לקיר רוב היום.
אני מצחקקת צחוק בלתי נשמע ומחייכת.
״ואוו !זכיתי בחיוך הנדיר של וויאולט רולינסר״ מתפלאת סם על חשבוני.
אני דוחפת אותה בכתף שלה ושואלת ״עד כמה זוועה אני נראת?״ .
״טוב, בהתחשב בזה שאת תמיד נראית זוועה...״ יורדת עלי סם.
״טוב,טוב הבנתי את הרמז.״
אני מתעצבנת ומשלבת ידיים.
״מה קרה לך שגרם לך לחזור למרפאה בריח נקניקיה על האש ביחד עם אוולין ואמה?״ שואלת אותי סם.
״אני... אני התעצבנתי כי אמה ירדה עלי על זה שנבהלתי מהבחור החדש ונפלתי למים. וו...אוולין צחקה עלי עם אמה.״
סם הסתכלה על אוולין ואז עלי והרימה גבה.
״אא... ואוולין ביקשה שאני אחשמל את אמה״ הוספתי.
״ובסוף צלו אותך״ חייכה סמנתה. אוולין צחקקה צחוק מרושע מהמיטה הסמוכה.
אני הנהנתי וקמתי בזהירות מהמיטה.
״וואו ..הרופאים אמרו שלא תצליחי לעמוד עד הערב.״ אמרה סם בהתפעלות.
אוולין קמה בזהירות מהמיטה.
כנראה שהכלל לא תקף גם אצלה.
סם חייכה ואמרה ״וואו יש לכן תיזמון מושלם של סוף הפעילות ערב.״
פעמון הדהד במרפאה.
ראיתי את אמה מעווה פנים בכאב. חייכתי חיוך מרושע והלכתי משם למגורים יחד עם אוולין וסם.

הלכנו לחדר של סם, כי היא המטופחת בינינו ישבנו ופטפטנו על דברים קיטשיים כמו נשף סוף שנה ולקים וסוגי איפור. ובאופן קיטשי במיוחד הגענו לנושא הבנים.
״ווולטר צריך לחייך יותר, אם הוא רוצה שבנות יחבבו אותו״אומרת סמנתה ולוקחת חופן פופקורן .
״אם כבר מדברים על בנים״ אוולין בוחרת כיוון לשיחה ״למה שוויאולט לא תספר לנו על חיי האהבה הכפולים שלה ?״
אוולין רומזת על ג׳ייסון.
״אני לא מאוהבת בג׳ייסון״ אני אומרת בקול שנשמע קצת צרוד
״עזבי...היא בחיים לא תספר לנו״ אוולין מנסה עלי פסיכולוגיה הפוכה. אני מהנהנת לאישור ומציינת שאני עייפה בגלל שברחתי עוד הבוקר.
אני יוצאת מהחדר בדיוק כשסם מספרת לאוולין שהיא מחבבת את ג׳וש, ולא יודעת מה מצאה בו.
אני הולכת במסדרון עם ידיים בתוך כיסי הקפוצ׳ון. מעבר לפינה יוצא ג׳ייסון, כנראה מהחדר של לואיס, החבר של אוולין.
הוא מחייך ומנופף לי בידו. ״את בסדר..אחרי התקרית?״ שואל בעדינות.״הכל אותו דבר ״ אני עונה ומחייכת.״יש איזה מקום אחד שראיתי, שחשבתי אולי את רוצה ללכת לשם איתי״ ג׳ייסון שואל .אני עונה בחיוב.
אנחנו יוצאים מהמגורים בשקט והולכים לאט לכיוון האגם הגדול שנמצא בחלקת היער.
הירח מאיר את הדרך שלנו.