פרק שמיני-החקירה. ולא רק של אוולין.

260 23 0
                                    

אני מתעוררת לקול צחקוק.
אני פותחת עיניים.״חשבתי שהלכת לחדר שלך.לא לחדר של ג׳ייסון.״ נשמעת מעלי אוולין.
״פעם שלישית גלידה״ אומרת סמנתה מתבדחת על זה בפעם השניה היום.
אני נאנחת ובודקת איפה אני.
המרפאה.
עוד לפני שראיתי,הבנתי מהריח של חומר החיטוי הסטרילי.
אני קמה והולכת לחדר כדי להחליף בגדים. גם אם היום יום שישי, שזה יום קצר.

״אני נשבעת שלא הלכתי לחדר שלו״ .אבל הן לא מאמינות לי.ממש ממש לא.
אני דוחפת ללוקר את הנעלי ספורט שלי.כי לי אין שום רצון ללבוש נעלים אחרות מלבד נעלי הפרוה של ugy.
לבשתי היום את ג׳קט העור השחור שאני כל כך אוהבת, את חולצת גולגולת הפאייטים שלי בצבע כחול כהה וג׳ינס שחוק ושחור.
את השיער המדורג בצורה אלימה ומפחידה פיזרתי, והדגשתי את העיניים באיליינר כחול כהה. וכדי להשלים את המראה, ענדתי עגילי חישוק בגודל בינוני ושילבתי אודם כחול ממש כהה עם בורדו ,ויצרתי סגול מרתיע. אני מתה על המראה הזה.
אני הולכת משם לכיתת כימיה.מממ... השיעור האהוב עלי, המראה האהוב עלי ,וכמובן אדוארד.מי שאני מאמינה שאני עדיין מאוהבת בו.
נראה לי.
אני מתיישבת לידו ומחייכת אליו חצי חיוך.
״וואו,את אוהבת להפחיד אנשים?״ הוא שואל.אני נעלבת ומפנה ממנו את מבטי.״אני מקוה שזאת שאלה רטורית״ אני נוהמת לעברו בשיניים חשוקות.
באמצע השיעור, מנדי הסוערת, נכנסת לכיתה.אני נעמדת ויחד איתי גם ג׳ייסון.
שנינו הולכים לחדר המנהל. ואני בפעם השלישית השבוע.
ג׳ייסון נכנס לפני, ואני רואה שהמזכירה הופתעה לראות מישהו נוסף לי.
אני לוחשת לו שאני ׳עזרתי לו בלימודים בכימיה על שינוי הצורה ומצב הצבירה׳, והוא מהנהן בשקט ונכנס למשרד.
כשהוא יוצא הוא מחייך לעברי ואומר שזה עבד.
אני נכנסת למשרד האפור בציפייה וחשש.
וזה קורא לי פעם ראשונה בחיים.

״מה קרה?״ שאלתי בתמימות.
המנהל ישב שפוף, פניו נראו אפורות יותר מהרגיל ושקים שהיו מתחת לעיניים שלו, העידו על תשישות .
הוא העביר יד על פניו.״אחרי כיבוי אורות, אנחנו נעדיף שהחדשים לא יסתובבו מחוץ לקמפוס המגורים״ הוא נאנח.הבנתי שאני לא מקיימת את ההבטחת ההשגחה על החדשים.
״זה לא יחזור על עצמו.״
אני יוצאת מהמשרד בשקט, ואפילו לא מעיפה מבט לעבר המזכירה.
ג׳ייסון מחכה לי. שנינו הולכים לכיתה. נכנסים בשקט מתיישבים במקומותינו.
לבינתיים אוולין חוקרת אותי עם פתקים לגבי אתמול בלילה. את רוב הפתקים אני מקפלת לצורת עלה ,וזורקת באוויר.
רואה איך עלים מנייר נושרים.
וחושבת על נשף הסתיו ,הקרב ובא.

מלאך אבודWhere stories live. Discover now