צימצמתי אליו את עיניי,מודיעה לו שאני עצבנית לחלוטין. הוא הביט בי בשילוב ידיים על החזה ובחיוך מתנשא. כל כך בא לי למחוק לו את החיוך מהפרצוף.
״תשאירו אותנו לבד.״ אמרתי כששילבתי את ידיי על החזה,מתחיל להימאס לי לחלוטין מהלואי הזה.
״אבל-״
״תשאירו אותנו לבד!!!״ צעקתי על זאין ואופל המסכנים. אופל שיכנעה את זאין ללכת,היא יודעת מה קורה לי במצבים כאלו.
אחרי שהדלת נסגרה וכבר שמעתי את הצעדים של זאין ואופל בקומה למטה,לואי נעל את הדלת.
״לקרוא לבלונדינית שלך בסוף או לא?״ שאלתי,החיוך המזויף לא נמחק מפניי כשראיתי את מבטו העקום של לואי.
״להוכיח לך שאת מקנאה?״ הוא עקץ בחזרה. הפעם היה תורי לעקם את הפרצוף,והוא חייך.
״תקשיב לי טוב,אני הולכת למחוק את החיוך שלך כשאני יוכיח לך שאני ממש לא מקנאה.״ דחפתי את החזה שלו עם האצבע שלי.
״עוד נראה לגבי זה. מחר ניפגש כאן,סגרנו?״ הוא שאל,פרצופו מתחיל להתעקם ולהתעוות.
״סגרנו.״
***
״אני יודע שאתם מחוץ לדלת. תיכנסו.״ לואי פתח את הדלת וזאין ואופל נכנסו לבפנים. אופל נחתה על המיטה שלו ונאנחה בהקלה.
״שמישהו יסביר לי איך רק אתה ואופיר לא מסתדרים.״ זאין שאל כנשענתי על הקיר,מסדרת קווצת שיער מאחורי האוזן שלי.
״כן,זה באמת די מוזר. אני מסתדרת עם לו,למרות שהוא מתחיל עם כל אחת.״ אופל אמרה כשנשכבה על המיטה של לואי.
״אני אף פעם לא התחלתי איתך.״
״אז אתה אומר שאני לא בליגה שלך טומו?״ אופל שאלה. זאין הביט בלואי במבט מעוצבן. מי הוא שידבר ככה על חברה שלי?
״לא,את מעבר לליגה שלו.״ זאין מצא מה להגיד לפניי. זה היה דיי טוב,והתחלתי לצחקק כמו בת עשרה סתומה-שזה בערך מה שאני.
״זה מצחיק אותך?״ לואי הרים גבה לכיווני.
״אתה רואה שאני מצחקקת,אז למה השאלה המטומטמת?״ שאלתי כשהנפתי את שיערי לאחור.
״אוווו.״ זאין ואופל משכו. הנה זה שוב מתחיל.
״בואו פשוט נתרכז בעבודה מעכשיו. מחר ניפגש אצלי.״ זאין החזיר אותנו בחזרה למחשבות על העבודה,וגם למסלול הנכון.
YOU ARE READING
The Player-פאנפיק על לואי טומלינסון
Fanfictionלואי טומלינסון הוא ה-שחקן כדורגל המצטיין של התיכון,סטוציונר רציני,שהאגו שלו בשמיים. ואז,הוא פוגש את אופיר,שלא נופלת לקסמיו ומודיעה לו בחריצות שהיא בחיים לא תהיה אחת מהסטוצים שלו. לואי המופתע תוהה מה לא בסדר בה ומגלה בעצמו צדדים אחרים. האם לואי ישיג...
