Behind The Spotlight ○ P.jm

0.1

ערב טוב לכולם,
אני כל כך מתרגשת לעלות את הסיפור הזה.
לסיפור הזה לא יהיו הרבה פרקים אבל אל תדאגו הפרקים עצמם יהיו די ארוכים 😏
מקווה שתהנו ממנו וכמובן אל תהססו לרשום את חוות דעות על גבי הפרק הראשון❤️
—————-

הגענו אל סוכנות גולדן, הרכב וואן בצבע שחור בוהק, החנה בחניה שהייתה בתוך המבנה הרב קומות. הרחק מעין של המעריצים וכתבים. דחפתי את טלפון הנייד שלי לתוך הכיס של מכנסי הגינס, שהיה עם קרעים באזור הברכיים.

המאבטח מיהר לצאת ראשון מהרכב, צועד בצעדים גדולים אל אל הדלת האחורית של הרכב. הוא פתח את הדלת האחורית, והוצאתי את ראשי בעייפות אל מחוץ המכונית ואחריו את שאר הגוף, נעמדת על שתי רגלי, מנסה להשאיר את גופי עומד זקוף.

לילה שעבר לא עצמתי עין לשניה, והסיבה לכך היא לגבי ההצעה שקיבלתי. הצעה הייתה להשתתף בדרמה החדשה שתעלה בעוד מספר חודשים אל מסך הטלוויזיה. ובה ביקשו שאשתתף כדמות הראשית בסדרה הרומנטית.

המנהל שלי, באק ג'ון, אילץ אותי להסכים בחיוב להצעה זו עקב תגובות החיוביות של הנושא של השתתפותי בדרמה החדשה בקרב המעריצים. הם היו שמחים לראות אותי שוב על המסך לאחר הפגרה של כמעט שנה שלא שיחקתי בשום סדרה.

וכמובן, שזוהי דרך לחזור שוב לשוק ולזכות להכרה רבה יותר וכך שיפתחו בפני עוד דלתות.

ולכן, מצאתי את עצמי בערב שעבר, עוברת על התסריט של הסדרה ששמה הייתה 'מאחורי המסכים'.

אך זה לא היה דבר היחיד שלא גרם לי להרדם,

אלא גם זכרונות שכרסמו אותי מבפנים ולא הניחו לי לנפשי.

הלכתי בין שני המאבטחים שלי, כשמשקפי שמש שחורות הסתירו את עיני הנפוחות ומסכה שחורה כיסתה את פי ושיערי הזהוב היה אסוף בקוקו מרושל.

באק ג'ון, קרא לי להגיע למשרדו כדי לעבור על החוזה של הדרמה החדשה שבו אשתתף ולהבהיר לי כמה כללים, כהרגלו.

נכנסו אל המעלית, נשענתי על הקיר בעייפות וחיכיתי בסבלנות שנגיע לקומה החמישית.

שהמספר הורה את המספר של קומה חמש,יצאנו מהמעלית. שלפתי את המסכה השחורה שכיסתה את פי, לוקחת נשימה עמוקה. משאירה רק את המשקפי השמש עלי. פני פגשו בכמה מאנשים שבצוות שלי, בירכתי אותם בשלום עם חיוך קטן והמשכתי למשרדו של באק ג'ון שהיה נמצא בסוף המסדרון.