Behind The Spotlight ○ P.jm

0.3

ההתקלות המביכה נגמרה די מהר.
סולג׳י לא התעקשה לשאול יותר מדי שאלות. ובכן לא היו לי גם הרבה תשובות לגביו. הרי נתקלנו רק פעמיים, ורק פעם אחת יצא לנו לומר מילה או שניים אחד לשני, ובמצב לא הכי מזהיר.

שמחתי שהיא הצליחה להעביר נושא במהירות ויכולתי להתעמק באכילה כך שגם ישבתי עם גבי לדוכן ולא הצטרכתי לראות את פניו של העובד.

השאלה היחידה שעלתה לי בראש היא איך מכל המקומות הוא דווקא צץ כאן?
ניערתי את ראשי מהמחשבה על הבחור הלא מוכר, והתרכזתי במילים שיצאו מפיה של סולג׳י, שלא הפסיקה לפטפט על בעלה.

׳דה און. שבוע הבא, את זוכרת שאני בחופש, כן?׳ היא נפלה עלי פתאום עם השאלה הזאת. כמעט נחנקתי מהביס שלקחתי מהחתיכת עוף, ועיני הביטו בה, פעורות.

׳מה? את בחופש?׳ שאלתי בהשתעלות, והיא מיהרה לטפוח בגבי, ולהושיט לי כוס מים.
חטפתי מידה את המים ולגמתי כמו מטורפת.
׳כן, סיפרתי לך לפני כשבועיים שאנחנו נוסעים לחופשה.׳ היא אמרה, ופניה היו מעט מאוכזבות שלא זכרתי.

ואני מיד הנחתי את הכוס על השולחן ונשכתי את שפתי התחתונה. הוצאתי אנחה מפי, במשך השבועות האחרונים הייתי עסוקה בכל מה שקורה סביבי וברח לי מהראש ששבוע הבא זה היום הולדת של סולג׳י. בעלה קנה להם כרטיסי טיסה במיוחד לצרפת כפי שחלמה תמיד.

המתנה המושלמת.

׳סולג׳י אני מרגישה נורא. זה ברח לי מהראש. אני רגילה לראות אותך לצידי כל הזמן ששכחתי שגם לך מגיעה
מנוחה׳ עניתי בהתנצלות.
היא רק הנהנה עם הראש, עיניה התרככו מעט והיא אילצה את עצמה להראות שהיא מבינה, אבל ידעתי שהיא נעלבה.

׳אני ממש מצטערת. אני בטוחה שאתם תהנו, זה הרי החלום שלך, לא?׳ שאלתי אותה, מנסה לעלות את החיוך על פניה למרות שידעתי שאני גרועה בזה.

׳כן, אני עדיין מתקשה להאמין שאנחנו נוסעים לשם. עיר האורות, זה חלום ילדות שהולך להתגשם׳ היא הפתיעה אותי איך שהיא שינתה את הבעתה בשניות. הבעתה הייתה קורנת מאושר ובתוך תוכי קינאתי בה,
קינאתי באושר שלה.

האושר שמזמן כבר שחכתי איך הוא מרגיש.

יש לה בדיוק את מה שאני קיוויתי שיהיה לי עם הבן זוג לשעבר שלי. ויותר מכל, יש לה פרטיות. אף אחד לא רודף אחריה, לא מחפש אף מעידה שלה והיא לא צריכה להוכיח את עצמה בכל פעם מחדש ולהתמודד עם כל השנאה שבחוץ.

החיים השקטים והרגועים.

פעם כל מה שחשקתי בו היה להופיע במסך של הטלוויזיה, להיות בדיוק כמו אותם השחקנים שהערצתי בילדותי.
אבל אף פעם באמת לא התעמקתי בהשלכות שכרוכות בזה.
ראיתי רק את הצד הבהיר והזוהר של העולם הפרסום והקולנוע אך שכחתי שיש גם צד רע שחשבתי שאוכל להתגבר עליו. אבל הפעם הוא זה שגבר עלי.