פרק 71:

805 54 4
                                    

והכול נעלם!

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

פקחתי עיינים....

ראיתי שאני במקלחת...

מול המראה..

מוזר...

אני זוכרת שנרדמתי עם ליאם....

"מוזר.." אמרתי וחזרתי לחדר של ליאם...

נשכבתי לצידו...

כנראה הערתי אותו..

"נעמי? איפה היית?" הוא אמר בקול ישנוני.

"זה לא משנה....לילה טוב בייב..." אמרתי וחיבקתי אותו.

וכמה שניסיתי להרדם...ובאמת ניסיתי...פשוט לא הצלחתי..לא הצלחתי להוציא את כל המילים האלו מהראש שלי....פעם רוז אומרת לי להלחם כמו גדולה.... ואז על מלחמה....הפסד....בקיצור...בלגן!היו לי כל כך הרבה מחשבות...מה עם נייל?הארי?ג'ס?מה יהיה איתי?איך אני הולכת להמשיך לחיות?

על מה לעזעזל רוז והאישה ההיא דיברו....

פשוט...בלגן....ואז...נרדמתי...

~בוקר~

התעוררתי מרטט של הפלפון...

התקבלה הודעה חדשה מ-"האזה"

"בוקר טוב נעמי...אני אצל ג'ס.....אממ...אני חייב להגיד לך משהו...אממ...את יכולה להגיע?"

אחרי שקראתי את ההודעה.... והבנתי מה כתוב שם...

כן...המוח שלי קולט לאט בבוקר!

"אוקיי...זה דחוף?" השבתי לו.

"אפשר להגיד..."

"אוקיי...אני כבר יוצאת...."

"אוקיי..."

"ביי...." השבתי.

"ביי נעמי.

כתבתי לליאם פתק....התארגנתי ויצאתי....

אה...

עשיתי טסט לרשיון..

ועברתי אותו!!!

אז הבנים קנו לי מכונית....עד עכשיו אני לא יודעת איך אני יכולה להחזיר להם.....אז כן...

נכנסתי למכונית ונסעתי לבית החולים..נכנסתי לחדר של ג'ס...היא לא נראת מי יודע מה...

"ג'סי...הנה...קניתי לך פרחים לאב.." חייכתי והושטתי לה את הפרחים.

"תודה נעמי..." היא לחשה...

"אממ...ג'ס...שנייה אני אדבר עם נעמי בחוץ אוקיי?" הארי קם.

היא הנהנה קלות.

"הארי מה קרה לה?" שאלתי עדיין המומה..

הוא נאנח...

"כמה?" אמרתי עם עיינים אדומות..

"לא הרבה...." הוא אמר והדמעות הציפו את עייניו שוב...

"הארי..." אמרתי וחיבקתי אותו...

"אני לא מאמין....היא הולכת נעמי! היא עוזבת!" הוא אמר תוך כדי החיבוק....

"שששש הארי...." ליטפתי את שערו...

אחרי מספר דקות שהוא בכה חזרנו לג'ס...

פתאום קיבלתי הודעה מליאם...

"היי לאב...אממ אני עוד מעט אבוא גם :) "

"אוקיי בייב.... אוהבת♥"

"גם אני♥"

חייכתי קצת....

"אממ עוד מעט ליאם גם יגיע....אני מקווה שזה בסדר..." אמרתי להארי וג'ס....

"זה בסדר גמור נעמי..." חייכה ג'ס...

הארי פשוט החזיק לג'ס את היד....ולא עזב....

הוא פשוט הסתכל עליה,החזיק את ידה ובכה...

"הארי...תפסיק להסתכל עליי..." חייכה ג'ס...

"אני לא יכול.." הוא אמר בעצב..

זלגו לי כמה דמעות...עברו עוד כמה דקות ואז ליאם נכנס לחדר..הוא הביא לה שוקולד ופרחים...

"תודה ליאם..." ג'ס אמרה.

"בכיף..." חייך ונעמד לצידי...

"אממ אני כבר חוזרת..." אמרתי ויצאתי מהחדר...

חיפשתי רופא...

"אממ היי...אני אורחת של ג'ס..אממ....כמה זמן נשאר לה עד ש....אתה יודע..." אמרתי בכאב.

"אממ....כמה שעות או דקות..אנחנו לא בדיוק יודעים....כרגע אנחנו פשוט מחכים שזה יקרה..." הוא אמר את זה...ופה נשברתי לגמרי...

הם פאקינג מחכים שהיא תמות! חזרתי לחדר..

ליאם לחש לי לאוזן:

"את בסדר?"

"אממ כן..." אמרתי ומשכתי באפי...

הדמעות לא הפסיקו לרדת....עצמתי בחוזקה את עייני....פקחתי אותן שוב...אבל משהו לא היה אותו הדבר...הסתכלתי סביב...ליאם הארי וג'ס היו שם...אבל...זה לא בדיוק היה אותו הדבר....עמדתי במקומי... לא זזתי...יכולתי להרגיש את הכאב של ג'ס...ממש להרגיש...כאילו היא חלק ממני....הסתכלתי שוב סביב והפעם הופיעו שתיי דמויות חדשות!

אחת הייתה האישה ההיא.... לבושה לבן....

והדמות השנייה נראת כולה בשחור...

כאילו שאלה מלאך המוות והמלאך....

ואני סתם תקועה באמצע....

יכולתי לראות שהם רבים עליה!

או רבים על הנשמה... אז...רוז...החלומות....

רגע!!!!!

My Angel -וואן דיירקשןWhere stories live. Discover now