פרק 61:

914 60 4
                                    

פתאום נשמעה דפיקה בדלת.....

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

הדלת נפתחה בסערה...

הארי נכנס בפראות...

קפצתי בבהלה...

"אני גונב לך אותה לרגע.." הארי אמר לליאם ומשך אותי למעלה...

הוא היה נראה נסער....

ורואים שהוא בכה.... והרבה....

לא פציתי את פי...

"אני צריך לדבר עם מישהו...והמישהו הזה זה את נעמי..." הוא אמר והתיישב על הרצפה בחדרו.

"מה קרה הארי???" אמרתי בלחץ,מנגבת את דמעותיו...

הוא לא אמר כלום...הבכי שלו רק התגבר...

"האז?" הרמתי את מבטו.

הוא משך באפו..

קירבתי אותו אליי...

חיבקתי אותו..

"תוציא את זה...מה קרה לאב?" אמרתי תוך כדי החיבוק...

"זאת.......ג'ס......." אמר בקול בוכה....

"מה קרה לה בייב?" הרמתי שוב את מבטו והתקרבתי אליו יותר...

"יש לה סרטן.." אמר ובכה יותר...

חיבקתי אותו ובלי ששמתי לב...

הדמעות זלגו גם על פניי....

"וכמה.....אממ...." ניסיתי לשאול מבלי לפגוע בו....

"שבוע..." אמר והכי שלו התגבר אפילו עוד יותר...

"הארי......." ניחמתי אותו....

"אני אוהב אותה נעמי.אני לא מסוגל לחיות בלעדייה.היא כל חיי...היא האור שאני רואה...האוויר שאני נושם....היא....היא הכול..." בכה על כתפי.

"הארי..." ליטפתי את שערו.

וככה ישבנו ובכינו...

הוא בכה כי הוא הולך את אהובת ליבו ופחות בשבוע...

ואני?

גם כי כואב לי על הארי..

גם אני אוהבת מאוד את ג'ס בתור חברה.היא מושלמת!

וגם כי פחדתי מהנורא מכל......

הנורא מכל קרה!

החלום.....

החלום מתגשם....

אני לא רוצה שהוא יתגשם!

אני לא רוצה שהארי יסבול!

אני לא רוצה ששום דבר יקרה להם!!!!!!

אני אוהבת אותם...הם חשובים לי....

אחרי כמה שעות על בכי,הארי נרדם על כתפי..

ניגבתי את דמעותיי וזזתי מעט ממקומי.....

ניסיתי להרים את הארי עם המיטה...

כמה הוא שוקל הילד הזה?!

אחרי כמה נסיונות כושלים,הצלחתי!

נכנסתי לחדר המקלחת בחדרו..

אני מודה שבחיים שלי לא נראתי גרוע יותר!

אחרי ש"סידרתי"את עצמי והתלבשתי,ירדתי למטה בשקט...

ראיתי שליאם נרדם על הספה..

חייכתי חיוך קטן...

"מלאך קטן שלי..." לחשתי ונישקתי אותו בעדינות...

הוא זז מעט מתחת למגעי...

חייכתי אליו ויצאתי....

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

נכנסתי לחדר של ג'ס...

ראיתי שהיא ישנה...

הדמעות איימו לפרוץ...

ולא עצרתי אותן....

הן זלגו וזלגו....

פתאום שמעתי את ג'ס נושמת עמוק.....

הסתובבתי לכיוונה...

אחרי שנייה שבדקתי שהכול בסדר,מישהו נגע לי בכתף....

קפצתי מעט...

"היא בסדר....ביינתיים..." אמר הקול.קול מוכר,ואפילו מאוד!

הסתובבתי ולמולי...

אותה האישה!

שפנייה היו מקועקעים על פרק ידה של רוז....

היא נראת כל כך אמתית!!!!

"למה?זה משהו שאני עשיתי?" אמרתי בבכי.

"לא מתוקה שלי..." היא אמרה וחיבקה אותי..

"למה? למה הארי וג'ס צריכים לסבול ככה? זה לא מגיע להם!" יבבתי....

"בואי נצא החוצה...אני אסביר לך הכול.." חייכה.

הנהנתי ויצאנו החוצה....

"מה אני יכולה לעשות בשביל למנוע את הכול?" שאלתי בחדות.

ללא ייבבות.....ללא דמעות....

אמרתי את זה באומץ!

לא מפחדת מהתגובה....

"אני אעשה הכול!" הרמתי את קולי.

"אל תצעקי....יש משהו שאת יכולה לעשות.." היא אמרה והניפה את האצבע שלה...

"נו..." אמרתי במתח...

"את צריכה-" היא התחילה לדבר....

פתאום הרגשתי בום....

"לא!!!!!!!אני חייבת לשמוע את ההמשך!!!!" צעקתי.....אבל שום קול לא ענה לי...

הכול היה לבן כזה......

"ששששששששש מסוכן פה!!!!בואי!" פתאום אמר קול אחר ומשך אותי אחריו...

"מה זה? איפה אני?" אמרתי מבולבלת...

ראייתי הייתה מטושתשת....כך שלא ראיתי בשיט....

פתאום הושבתי על כיסא,נראה לי...

בום! הושבתי על הכיסא בחוזקה...

"איה!" צעקתי..

פתאום נוזל נשפך על פניי...

פתאום הראייה שלי חזרה אליי...

ראיתי מצויין!

למולי הייתה האישה ההיא...

"לאן נעלמת?מה קורה כאן?" שאלתי בפחד.

"תעזבי את זה עכשיו! מה שאת צריכה לעשות זה...." היא התחילה להגיד....

My Angel -וואן דיירקשןWhere stories live. Discover now