בום!!!!!!!!!!!!
.
.
.
ומפה לא ראיתי כלום......
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
התעוררתי ושמעתי בכי.....
התעוררתי סופית וראיתי שאני בבית החולים,ראיתי שהיד שלי מכוסה בגבס והרגל...
לפתע שמעתי:
"נייל?"
"נעמי?" שאלתי מופתע.
"אני פה לאב... אני כל כך מצטערת... הכול בגללי.." היא מלמלה מבעד לדמעות...
"היי... שששששש לאב... הכול בסדר.... זאת לא אשמתך...."
"מה קרה לי? שאלתי.
"תאונת דרכים.." היא אמרה בקושי....
"וואו..... הבנים כאן?"
"הם בטיסה לפה..."
"איך ידעת שזה מה שקרה לי?"
"התקשרו אליי ואמרו שהמספר האחרון שאליו התקשרת היה אליי..."
"אוקי... נעמי אני כל כך שמח לראות אותך...;למה עזבת נעמי???." העיינים שלי נהיו אדומות.
"ליאם סיפר לי.... ואחרי שהוא סיפר לי אני נסעתי וטסתי בישביל לראות ולדבר איתך.... זה בסדר לאב..." אמרתי מאוכזב.
"נייל.... אני באמת..... אני לא יכולתי להישאר ככה... עם כל הבגידה הזאת וכל המתח... פשוט החלטתי לעזוב...."
"נייל?" היא שאלה.
"מה?"
"אחרי שאתה תבריא תבטיח לי שתטוס חזרה ותשכח אותי...."
"אין מצב נעמי.. אני לא משאיר אותך פה לבד..."
"אני מבקשת ממך....."
פתאום הדלת נפתחה ונכנסה האחות..
"נייל? נייל הורן?"
"אממ כן..."
"אתה זוכר מה קרה לך?"
"אממ נעמי סיפרה לי...."
"אוקיי,נפגעת בתאונת דרכים,שברת את ידך הימנית,ויש לך נקע די משמעותי ברגל...."
"אוקיי תודה על העידכון...מתי אני משתחרר?"
"עם הכול יהיה טוב אז מחר,אבל אתה תצא מפה עם קביים.." היא אמרה.
"אוקיי תודה רבה.."
"בבקשה..."
היא יצאה ואחרי שנייה שמעתי את הדלת שוב נפתחת...
"נייל??" שמעתי את הארי אומר בכול רועד..
"אני פה.." הם התקרבו וראו אותי שוכב על המיטה הזאת...
YOU ARE READING
My Angel -וואן דיירקשן
Fanficמה הייתם עושים אם הייתם מתעוררים,לחיים חדשים..? לאנשים אחרים? מה הייתם מגלים שאתם לא כמו כולם...? שאתם שונים.. ושרק אתם יכולים להציל.. {יש לי עוד פאנפיק,כנסו לפרופיל שלי...אני אשמח אם תצביעו לסיפור שלי ותגיבו :) }
