נכנסנו לחדר.....
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
~נקודת המבט של הארי~
היא שאלה מה קרה לה...אז הסברתי לה הכול בקול חנוק...עדיין בשוק ממה שקרה בדקות האחרונות...פתאום יצא רופא...נכנסתי לחדר וראיתי אותה...שוכבת לה בנחת על המיטה המקוללת הזאת....
"ג'ס?" אמרתי והתקרבתי לאט.
"הארי?" היא לחשה..
"אני כאן בייב...." אמרתי ורצתי אליה במהירות....
"מה קרה לי?" היא שאלה.
"את התעלפת...לא משהו רציני...." אמר הרופא.
"תודה על הכול דוקטור...." חייכתי והוא יצא.
"איך את מרגישה?"
"יותר טוב...היי נעמי..." חייכה לעברה.
"היי אהובה....אממ אני אחכה בחוץ....אני לא אפריע לכם...." נעמי אמרה וחייכה.
"אוקיי..." אמרה ג'ס.
"תודה שבאת נעמי..." אמרתי ומשכתי באפי.
"אין בעיה....אני בחוץ.." אמרה והצביעה על הדלת...
~נקודת המבט של ג'ס~
חיבקתי את הארי והרגשתי שאני מתעלפת...
פקחתי את עייני והארי לא היה בסביבה...
ראיתי כמה רופאים והרבה אחיות...
"שלום לך....איך את מרגישה?" שאלה אחות.
"איפה הארי?" לחשתי.
"שנייה...." אמר הרופא ויצא..
לאחר שנייה הוא חזר...הארי נכנס ואחריו נכנסה נעמי...שמחתי לראות אותו ואת נעמי....
היה לי נעים לראות שאכפת לה מבריאותי....
היא פשוט מדהימה...אני בטוחה שמי שיזכה בנעמי יזכה במלאך...היא תמיד עוזרת....
תמיד מתחשבת...תמיד צוחקת ומעודדת....
תמיד זורמת...תמיד מדהימה! אני חולה עליה...
היא החברה הכי טובה שיש!
~נקודת המבט של נעמי~
יצאתי מהחדר...שלחתי הודעה להארי שאני חוזרת הביתה ושיגיד לג'ס שאני אוהבת אותה ושתרגיש טוב.לקחתי מונית וחזרתי הביתה...
נכנסתי הביתה באנחה.הנחתי את התיק שלי על הספה...שמתי רעשים מהמטבח...חשבתי שפורצים לבית....לקחתי את התיק שלי מהספה והתקרבתי לכיוון הרעשים...ראיתי את דלת המקרר פתוחה...התקרבתי ואמרתי בקול:
"תזוז מהמקרר או שתקבל תיק בראש" איימתי.
פתאום הוא אדם זז באטיות....זה היה ליאם!
"ליאם!!!!" צעקתי.
"בבקשה אל תהרגי אותי נעמי....רק רציתי לאכול....אני מצטער!!!!" אמר בקול מתחנן וירד על ארבע..
"חחחחחח סליחה ליאם...חשבתי שפורצים לבית....." צחקתי ועזרתי לו לקום....
הוא היה בתחתונים...סיטואציה די מביכה...
הסטתי את מבטי והוא קלט למה...
"אממ אני אתלבש וארד שוב..." הסמיק ועלה במהירות...
אני מודה שזה היה מביך....
"אהמ...פשוט לא היה אף אחד בבית..אז.." הסביר.
"זה בסדר..." חייכתי...
"רוצה ארוחת בוקר?" שאלתי.
"כן!!" צעק.
"אני אוהב אותך נעמי!!!" אמר ונישק אותי בלחי...
חייכתי ובישלתי....התיישבנו לאכול...
"אממ נעמי?" הוא הפר את השתיקה.
"כן ליאם?"
"יש לך תוכניות ליום?"
"אממ לא נראה לי..."
"בא לך לראות סרט היום?"
"אממ אוקיי...." חייכתי.
והמשכנו לאכול ולדבר...
~צהריים~
פתאום קיבלתי שיחה....
"נייל" היה על הצג..
טוב שהוא נזכר בי באמת.....
"הלו?"
"אממ נעמי?" הוא שאל באדישות.
"כן נייל..." נאנחתי.
"התקשרתי כדי להתנצל...." התחיל לדבר.
"עזוב....לא צריך....אני פשוט לא מאמינה עליך...שאתה עזבת ככה! ואני עוד יותר מאוכזבת מעצמי! לא יודעת למה המשכתי לחכות לך ולשכנע את עצמי הכול בסדר!" צעקתי.
"אני מתקשר בשביל להתנצל נעמי!" צעק.
"תדחוף את הסליחה לתחת שלך נייל!" צעקתי וניתקתי.
פתאום ליאם ניגש אליי....
"מה קרה נעמי?" שאל מודאג.
"זה נגמר....אני ונייל סיימנו סופית..." לחשתי בין הדמעות...
"אני כל כך מצטער נעמי..." אמר וחיבק אותי.
"זה בסדר...ידעתי שזה יבוא..." לחשתי.
"בוא נלך עכשיו לסרט..." אמרתי וחייכתי.
"את בטוחה?" שאל מבולבל...
"יותר מתמיד..." ניגבתי את דמעותיי ועליתי למעלה להתלבש....
התקלחתי ולבשתי ג'ינס וחולצה נופלת....הסתרקתי ואספתי את שיערי לקוקו גבוה.
נראתי טוב....אני מודה שנראתי טוב...
"ליאם?אני מוכ-" התחלתי להגיד...
עד שראיתי מה הוא לבש...גאד...איזה חתיך..
נהיה לי חם רק מלהסתכל עליו....השתעלתי..
"אני מוכנה...." חייכתי.
"את נראת מדהים בייב" חייך.
"גם אתה ..." חייכתי והתחבקנו...
YOU ARE READING
My Angel -וואן דיירקשן
Fiksi Penggemarמה הייתם עושים אם הייתם מתעוררים,לחיים חדשים..? לאנשים אחרים? מה הייתם מגלים שאתם לא כמו כולם...? שאתם שונים.. ושרק אתם יכולים להציל.. {יש לי עוד פאנפיק,כנסו לפרופיל שלי...אני אשמח אם תצביעו לסיפור שלי ותגיבו :) }
