~ למחרת-11:45 בבוקר ~
~ נקודת המבט של ניילר ~
"בנים בואו רגע לסלון,זה דחוף..." צעקתי.
"קרה משהו?" זאיין שאל.
"אני צריך לשאול אתכם משהו..."
"אוקיי מייט,תשאל" הארי חייך.
אממ הכרתי מישהי באותו יום שנכנסנו לתאי ההלבשה.היא ממש חמודה והיא מישראל." אמרתי והסתכלתי על הארי.
"היא שכרה לה חדר במלון לשלושה ימים,מה שאומר שהיום היא טסה חזרה לארץ.."
"אוקיי...." לואי הנהן.
"ו.... חשבתי שאולי היא תוכל להשאר לגור איתנו פה איתנו..." סיימתי את דבריי.
"אין לי בעיה,אבל מה עם המשפחה שלה?" ליאם שאל מבובלבל.
"אני שאלתי אותה,אבל היא התחילה לבכות.אז אני אשאל אותה כשהיא תהיה מוכנה לשתף."נאנחתי.
"ברור מייט,אין שום בעיה..."זאיין אמר וכולם הנהנו.
"תודה חברים,אני אתקשר אליה ואגיד לה.... אוהב אותכם." אמרתי מאושר ועליתי לקומה השנייה.
~ נקודת המבט של נעמי ~
כדאי לי להתקשר? או לחכות שהוא יתקשר... אני לא יודעת מה לעשות,אני משתגעת מחוסר הידיעה!!!...
פתאום הפלפון צילצל.
"ניילר" היה כתוב על הצג.
"הלו?"
"היי לאב."
"היי,אז הם הסכימו?" שאלתי חוששת...
"אממ דיברתי איתם,ו..........."
"נו נייל..." אמרתי נאנחת.
"הם הסכימו" הוא צחק.
"נייל אני שונאת שמותחים אותי ככה..."
"אמרת כבר תודה לבנים בשמי?"
"כשתגיעי היום בערב תודי להם לבד.." יכולתי להרגיש אותו מחייך.
"אוקיי אוקיי..." חייכתי.
"אז מתי תבוא לאסוף אותי לאב?"
"אממ בשש,אוקיי?"
"אין בעיה."
"טוב לאב נדבר מאוחר יותר,אוהב אותך."
"גם אני,ביי לאב..."
וואו אני לא מאמינה... אני הולכת לגור עם חמשת הבנים שאני תמיד חולמת עליהם בלילות!!!
ועוד עם ניילר,הוא כזה מדהים...
ירדה לי אבן מהלב כשהוא אמר לי שהוא ידבר עם הבנים אתמול,זה שהוא לא נטש אותי שם לבד במסעדה....
וזה שהבנים הסכימו,הייתי מאושרת עד הגג...
בחיים לא הייתי שמחה יותר...
YOU ARE READING
My Angel -וואן דיירקשן
Fanfictionמה הייתם עושים אם הייתם מתעוררים,לחיים חדשים..? לאנשים אחרים? מה הייתם מגלים שאתם לא כמו כולם...? שאתם שונים.. ושרק אתם יכולים להציל.. {יש לי עוד פאנפיק,כנסו לפרופיל שלי...אני אשמח אם תצביעו לסיפור שלי ותגיבו :) }
