כשכריסטי התעוררה בערך בעשר בבוקר ואמא שלי כבר מזמן הלכה לעבודה סיפרתי לה את ההצעה של אמא שלי מהבוקר.
"אאאאאווווומיגגאאאאאאדדדדדדד אננננג'י!!!!
בארוררר שאת נוסעת" היא צווחה בהתרגשות.
"את חייבת" היא אמרה בעודה מושכת בידי ומקפצת במקום.
"אוקי אוקי אני אחשוב על זה" אמרתי "רק תעזבי אותי" משכתי את ידי ממנה.
"תחשבי על זה אנג'י, תעצמי את העיניים ותדמייני את הים והחוף והנופים וההרים והצוקים והחנויות והמזכרות והטיסה עצמה ובית המלון ואולי גם כמה... את יודעת... בחורים חתיכים.." היא אמרה בחיוך ממזרי.
"כן בנוגע לזה את לא חושבת שהחופשה הזאת די תתנגש לי עם התוכנית של החבר?" שאלתי אותה מגרדת את עורפי במבוכה ותוהה לעצמי.
"הו לא מה פתאום!!!" אמרה כריסטי והחלה לקפץ מחדש
"את
תמצאי
שם
מישהו
חמוד!"
היא הכריזה את זה כאילו היא מגדת עתידות שיודעת מה יקרה.
"אני לא יודעת כריסטי... אני בטח אהיה תקועה במלון כל היום" אמרתי בחשש.
"שטויותתת- תראי מה תעשי-את תלכי למצוא עבודה באיזה בר או מסעדה תכירי שם אנשים, חברים, תלכי להופעות ומסיבות ובטוח מישו ישים לב אליך-את משגעת אנג'י!!!"היא קיפצצה במקום ואני חייכתי נדבקת מהעליזות שלה ומרגישה מוחמאת.
"ואם בכל זאת יהיה לך זמן פנוי תוכלי ללמוד קצת-את יודעת לתרגל מתמטיקה ואלי תשחקי תשחצים ותרקדי קצת-והכייי חשובבבב-את צריכה לדבר איתי בסקייפי!" חייכתי אליה בעודי חושבת עד כמה יזכה החבר שלה-הוא לא יפסיק לצחוק לשניה.
"טוב כריסטי אני אלך אבל בתנאי אחד" אמרתי.
היא הביטה בי בשאלה.
"כשאני חוזרת לפה בקיץ גם לך יש חבר!" הכרזתי.
"מה אני?! עזבי שטיות אנג'לינה-מה לי ולחבר אני אולי תמיד משחקת אותה מסינה ונותנת עצות אבל בתכלס הנסיון שלי במערכות יחסים הוא בערך כמו שלך-אפילו לא באפס-אלה למטה למטה במינוסים התחתונים"
"טוב- אז כנראה שנבלה הרבה ביחד בקיץ הזה" אמרתי משחקת בשערי בתמימות.
"לא נו אנג'י את משוגעת אינסכוי שאת לא נוסעת-אבל מה אני צריכה חבר? סתם כאב ראש"
פיהקתי פיהוק מזויף בתגובה למה שאמרה.
כריסטינה נעמדה במרום בפה קפוץ,ידיים במוגות לצידי גופה וקמוצות לאגרופים והיא מקפצצת קלות על רגליה ונראית כאילו היא עומדדת להתפוצץ.
"טובבבבבב!!!"
הפיצוץ הגיע ואני בתגובה חייכתי חיוך רחב.
"מעולהההה" אמרתי.
התקשרתי לאימי וסיפרתי לה מה החלטתי.
היא נשמעה מאוד שמחה מהעבר השני של הקו וזה שימח אותי-אף על פי ששיערתי שלא יהיה לך על כך הרבה זמן פנוי עבורי בחופשה, שמחתי על כך שיהיה לנו מעט זמן איכות ביחד.
כשניתקתי פניתי לכריסטי "רוצה לעלות לחדר שלי לעזור לי קצת להעיף מבט לגבי מה לארוז?" שאלתי אותה.
"יאלה" היא ענתה ועלינו לחדרי.
👕👕👕👗👗👗👗👗👗👚👚👚👚👚👙👙👙👘👘👔👔👕👖👖👖👖👚👚👚👗👗👗👗👔👔👓
"אוווווףףףף אנג'י- הבגדים שלך כל עך משעממים את הערך נזירה!"
"היא לא נכוןןןן" התגוננתי.
"כן זה כן"
"לא זה לא"
"כן זה כן!"
"לא! זה לא!''
כריסטינה ניגשה אלי וגררה אותי אחריה לעבר השידה שלי.
היא הוציאה מתוכה קופת חיסכון בצורת חזרזיר לקחה את הארנקים של שתינו, את מפתחות הרכב שלה והמשיכה לגרור אותי החוצה.
"איה אך מה את עושה?!" שאלתי אותה בבילבול מושכת את ידי ומשפשפת אותה.
"בואי!" היא אחזה בידי שוב.
"אני ואת הולכות לעשות קצת קניות.
👗👗👗👗👗👗👗👚👚👚👚👚👚👚👖👖👖👖👖👖👖👕👕👕👕👕👕👕👘👘👘👘👘👘👘👓
"לא די אני לא קונה את זה זה חשוף מידי!"
"אין סיכוי זה בולט מידי"
"לא זה צמוד!"
"וזה קצר!"
"ואיפה בדיוק הבגד הזה משאיר מקחם לדעתך?!"
אלו היו פחות או יותר היו התגובות שלי במהלך הקניות.
כריסטינה הכריחה אותי למדוד אלפי בגדים ובחרה חלק מהם שמצאו חלק בעיניה-בעיני פחות אף על פי שאני חייבת להודות שנראיתי נהדר- וקנינו.
כשנגמר לי הכסף בארנק היא פתחה את גובי חזיר החיסכון שלי וגרמה לי לבזבז ביום אחד חצי מהכסף שהרווחתי בשנתיים מעזרה בשיעורים פרטיים.
כשחזרנו הביתה אחזנו בידיינו שקיות מפוצצות בגדים מכל הסוגים:
בגדי ערב, בגדי יום יום , בגדי ים פיג'מות הלבשה תחתונה כובעים משקפי שמש ועוד מלא אביזרים.
"את הולכת להיות כל כך שיקית בהוואי!" היא הכריזה בעודה מניחה את הבגדים בחדרי.
"יאלה בי אנג'י אני נוסעת הביתה" היא אמרה בעודה נפרדת ממנה בחיבוק.
ליויתי אותה לדלת הבית ורגע לפני שהיא נכנסה לרכב שלי קראתי לה ואמרתי לה " הי כריסטי?- תודה על הכל היה לי מממש כיף את חברה טובה"
היא שלחה לעברי נשיקה באויר נכנסה לרכב התניעה ונסעה.
YOU ARE READING
מה שקרה בהוואי נשאר בהוואי
Romance"מה שקרה בהוואי צריך להישאר בהוואי! זה היה טעות בילבול, משחק אחד גדול-כל כך גדול שגם אני כבר התחלתי להאמין בו אבל לא. אני מצטערת שככה שיחקתי בך שזייפתי-אבל הבחורה שהכרת-לא הייתה אמיתית-לא קיימת-רק בהבלחות, לפעמים-זאת לא הייתה אני! מין פנטזיה של עצמי...
