taking chances | Drarry Fan Fiction | Hebrew

חברים

הארי הסתובב במסדרונות הוגוורטס, ממהר לשיעור האסטרולוגיה, שאליו איחר.
ממולו, ממש מהכיוון ההפוך, הוא ראה דמות בלונדינית, ממהרת בדיוק לאותו כיוון כמו שלו.
"מאלפוי" הוא סינן בשקט, והמשיך למעלה, עולה במדרגות שתיים שתיים כדי לא להיתקל בנער.
"תודה שהואלתם להגיע" אמרה פרופ' סיניטרה בכעס. "השיעור החל לפני רבע שעה. עשר נקודות מסלית'רין וגריפינדור."   
הבנים נאנחו, וחזרו כל אחד לחבורתו.
"למה איחרת כל כך?" הרמיוני גערה בהארי.
"התקלחתי" הארי רטן והראה לה את שיערו הרטוב.
"בסדר." היא התרצתה, וחזרה להביט בטלסקופ שלה. הארי לקח את דפי המשימות, והביט בטלסקופ שלו, תוהה למה מאלפוי אחר.
"אתה יודע מה?" הרמיוני לפתע זרקה לאוויר
"מה?" שאל הארי, מנסה להתרכז עדיין בדף המשימה.
"אנחנו כבר גדולים מידי בשביל זה. אנחנו צריכים להשלים בין האנשים בסלית'רין לבין הגריפינדורים לבין.. נו, כל הבתים. בכל זאת. זאת השנה האחרונה שלנו בהוגוורטס." היא נאנחה, ועצב נשמע בקולה.
"אולי יש משהו במה שאת אומרת" הארי אמר.
"היא גאונה. כולנו כבר יודעים" חייך רון. הארי פלט אנחה קטנה. מאז שהשניים נהיו זוג, הם לא הפסיקו לשלוח אחד לשני משפטים קיטשיים, לזרוק הערות מתוקות מידי ולהתגפף בין שיעורים. הארי תיעב את זה.
בכלל- השנה השמינית הייתה לא מאד טובה עד כה. והם היו רק בסוף נובמבר.
זה כנראה אמר משהו.
ג'יני עוד כעסה על הארי, ובקושי דיברה איתו. היא חשה שהעובדה שפרד מת היא אשמתו, והארי לא עשה שום מאמצים להתנגד אליה, כי מה שנכון נכון.
אבל המגע שלה חסר לו. נשיקותיה וליטופיה היו מושא חלומותיו בחודשים האחרונים. הוא מצא את עצמו בוהה בה בשיעורים המשותפים להם, וממהר להסיט אתץ מבטו כשהסתובבה.
"הארי? אתה איתנו?" קולה של הרמיוני לפתע גבר על מחשבותיו.
"כן! מה אמרתם?" הוא שאל.
"שאנחנו עושים מסיבה לכל השכבה השמינית." רון אמר בחיוך רחב. "אני אביא אלכוהול."
"אפשר גם לשכבה השביעית. ובהמשך לפתוח את זה גם לשכבה השישית." הרמיוני הציעה. "אנחנו הרי לא היחידים שמסוכסכים עם שאר הבתים."
הארי הנהנן בהסכמה. "למרות שבהתחלה כדאי לפתוח את המסיבה רק לשנה השמינית. שיהיה אינטימי ומצומצם."
הרמיוני חייכה. "זה. יהיה. כל כך. מגניב!" היא צחקה בהתרגשות.

***
אל חדר הנחיצות זרמו כשלושים ושישה תלמידי השנה השמינית בשעה תשע בערב ביום שישי, כולם נושאים תגי אישור ליציאה לאחר כיבוי האורות.
בתוך חדר הנחיצות כבר המתינו הארי, הרמיוני וג'יני, כשהארי והרמיוני  לבושים בבגדים נאים.
"יש לכם את הלו"ז?" הרמיוני שאלה בלחץ והזיזה תלתל סורר בחזרה אל פקעת השיער שלה, שעוצב באופן דומה להחריד לתסרוקת של פרופסור מקגונגל.
"כן, הרמיוני. תפסיקי להלחץ. זה יהיה ממש בסדר." ג'יני הניחה יד על כתפה של הרמיוני בהרגעה.
"תודה. אוקי, הגיע הזמן. ג'יני, כדאי שתלכי לפני שמישהו יתלונן על זה שיש פה ילדה משנה שביעית" הרמיוני צחקה בלחץ ודחפה את ג'יני קלות החוצה. "בסדר. בהצלחה" היא חייכה ויצאה.
מיד אחרי שהיא יצאה, הגיח רון, שיערו הג'ינג'י פרוע והוא אוחז בארגז של בירצפת. אחריו נכנסו דין תומאס וארני מקמילן, עמוסים בעצמם במשקאות.
הרמיוני והארי מיד ניגשו לעזור להם ולסדר את השולחנות, ולקחת לעצמם בקבוק או כוס שתיה.