אהבה אחרת

⚜️פרק 8⚜️

״אתה זוכר שאתה מעשן רק 6 סיגריות, נכון?״ שאלתי את אביאור בזמן ששיחקתי בשיערי.
עוד מספר דקות השבת אמורה להיכנס וכהרגלנו דיברנו בטלפון אחרי שאביאור חוזר מה׳קבלת שבת׳ שהוא עושה עם חברים.
״זוכר זוכר חיים שלי״ הוא ענה וחייכתי לעצמי, הוא כזה נסיך אני לא יכולה איתו.

״הגעת לבית?״ שאלתי אותו בזמן שיצאתי למרפסת של חדרי, בדיוק הייתה שקיעה יפה ורציתי לצלם אותה, אך לא התרכזתי בגלל אביאור.
״כן יפה שלי, שמעי שאני מת לעשן ואני לא יכול״ הוא התלונן וצחקתי, במהירות שמתי את השיחה על רמקול וצילמתי את השקיעה והעלתי לאינסטגרם.
״כן כי כבר נכנס שבת״ מלמלתי והתיישבתי על הכיסא במרפסת, ״עזבי שבת אמרת לי רק שש״ הוא ענה ונשכתי את שפתיי.
הוא כל כך מושלם שזה כואב לי, למרות שהוא מכור לסיגריות הוא משתדל בשבילי.

״קורל? שעה אני קוראת לך״ שמעתי את קולה של אימי והסתכלתי עלייה, המחשבות על אביאור נעלמו וקמתי לעזור לה לארוך שולחן לארוחת שישי.
אחרי שאבי בירך ואכלנו את האוכל שאימי בישלה, עזרתי לה לפנות והלכתי להתלבש.
בכל שישי בערב אנחנו יוצאים החוצה ויושבים בבית של מישהו כדי להעביר את הזמן.
הוצאתי גינס שחור וחולצת בטן שחורה אבל לא ממש חשופה וז׳קט ג׳ינס.

קבעתי עם נטלי שאני אלך אלייה הפעם ולא היא אליי, יצאתי מהבית אחרי שנפרדתי מההורים שלי בהבטחות שאני אשמור על עצמי ואהיה בקשר.
״מה אתה עושה פה?״ שאלתי את אביאור כשראיתי אותו יושב בספסל מול ביתי, דווקא כשאני מחליטה לשכוח ממנו הוא מופיע?
התקדמתי אליו והוא סרק אותי בלי בושה, ״באתי לראות אותך״ הוא ענה בקלילות ונעמד מולי ככה שהיינו שנייה מנשיקה.
לקחתי צעד אחורה והוא חייך אליי ברוגע, ״הגזמת אתמול״ אביאור אמר וכיווצתי את גבותיי בבילבול.

״אני כולי מגיע כדי לחגוג ביום הולדת של חבר ופתאום את מופיעה שם עם בגדים שאני צריך לשרוף וגורמת לי לזיין מכות כל מי שרק הסתכל עלייך באותו ערב״ הוא אמר ובלעתי את רוקי, בדרך מעוותת כלשהי הוקסמתי ממילותיו.
״בעיה שלך, אהבתי את מה שלבשתי״ עניתי ונשכתי את שפתיי והוא גיחך.
״זאת בדיוק הבעיה יפה שלי, כולם אהבו את מה שלבשת״ הוא ליטף את פניי וזזתי ממנו.

״מה אתה עושה פה אביאור״ שאלתי שוב וחיכיתי לתשובה ממנו ושילבתי את ידיי, הוא העביר את ידו בשיערו השטני בנינוחות וחייך אליי.
״את צריכה ללכת לאן שהוא? אני אלווה אותך״ הנדתי בראשי לשלילה והתרחקתי ממנו עוד, ״אני יכולה ללכת לבד״ אמרתי בכעס והוא צחק והוא כבר התחיל לעצבן אותי עם המצב רוח הטוב הזה שלו.
״זה שאת יכולה זה נחמד, רק חבל שזה לא ייקרה״ אביאור אמר והתחיל ללכת.