Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
הרה (משמאל) ופרומתאוס (מימין). כד יווני, 490- 480 לפנה"ס מאטרוריה👆
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
הרה, מלכת האלים במיתולוגיה היוונית. 👆
הֶרָה (ביוונית Ἥρα) היא מלכת האולימפוס, אשתו ואחותו של זאוס, ראש האלים, במיתולוגיה היוונית. אלת הנישואין, האמהות והלידה, ופטרוניתן של הנשים הנשואות. בקרב הרומאים נודעה כיונו.
דמותה של הרה
הרה תוארה בדרך כלל כאלה אצילית ונשגבת, העונדת לראשה נזר מלכות. בידה נהגה להחזיק את פרי הרימון, שביוון העתיקה נחשב לסמל של נישואין, פריון, חיים ומוות.החיות הקדושות לה היו הפרה והטווס.
הקשר של הרה עם דמותה של הפרה עתיק מאוד (יש הסוברים שקשורה לאלת הפיריון לה דמות פרה), ונובע מהיותה של הרה אלת אמהות ופריון. אחד מכינוייה היה "הרה בופיס" (HeraBopis), שמשמעותו המקובלת היא "הרה בעלת עיני הפרה", אך למעשה משמעותו המקורית היא "הרה בעלת פני הפרה". אולם, בדומה ליוונים הקדמונים, אנו מאמצים את המשמעות הראשונה ודוחים את השנייה, משום שזו מציירת את הרה, "האלה הגדולה", כדמות שדית ומפלצתית (בדומה למינוטאור).
ביצירות אמנות הלניסטיות הרה מופיעה רוכבת במרכבה רתומה לטווסים, שבין היתר, סימלו גםגאווה ויופי. עם זאת, הקשר בין הרה לטווס הוא מאוחר יחסית, שכן היוונים הקדמונים התוודעו לטווסים רק עם כיבושיו של אלכסנדר הגדול, וקודם לכן - הקוקייה הייתה הציפור המקודשת להרה. מוטיב הטווס הופיע מחדש ביצירות אמנות מתקופת הרנסאנס, שאיחדו את סיפוריהן של הרה היוונית ויונו הרומאית.
