רק ביחד - פרק 3

2.8K 158 5
                                    

פרק שלישי

"מה זה?!" קראה נעמי באימה, בוהה בערימת הדפים שאמורה להיות הבסיס לעבודה הראשונה שלהם בהיסטוריה. ראשונה מתוך רבות.

"אין לי מושג, אבל אני  לא הולכת להיות זאת שתיסחב את זה הביתה," שיר משכה בכתפיה.

"הו, ואני כן?" נעמי עיקמה את אפה.

ליד שולחן המורה, קראה תמרה: "הייתי ממליצה לכם ללמוד היטב! השנה תתקיימנה בחינת הבגרות הראשונה שלכם בהיסטוריה, ואני מצפה מכם, תלמידי כיתת המצוינות, לציונים גבוהים וללמידה מושקעת!"

ירדן התחלחלה. אני מספיק לחוצה גם בלי דיבורים כאלה, חשבה לעצמה, ופנתה אל שיר: "בואי, נסתובב אליהם."

שיר הנהנה והשתיים פנו אל שולחנם של גל ונתן.

~ ~ ~

"תראה איזה כיף לנו," אמר נתן בקול מחויך, "שתי החננות של הכיתה איתנו בקבוצה! אנחנו לא נצטרך לעשות כלום, הן יעשו את כל העבודה..."

אחת הבנות מהשתיים הזדקפה במקומה וירתה בו מבט מאיים. "סתום ת'פה, מטומטם! אם אתה חושב שאני אשב כאן ואעשה את כל העבודה כשאתה רק תתמסטל לך בכיף, אתה חי בסרט, שומע?!"

"תיזהרי ממני!" נתן קם בתנועה מפחידה, כסאו נזרק לאחור. "גל, אתה בא למגרש?"

"איזה מגרש ואיזה גרביים!" קפצה הבחורה, "אתה נשאר כאן איתנו! אתה חלק מהקבוצה הזאת בדיוק כמונו!"

גל והבחורה השנייה גלגלו יחד עיניים. 

הוא נתן בראשונה מבט בוחן. היא הייתה די נמוכה וניתן היה להבחין בקלות כי על עיניה ישנן עדשות שצובעות את עיניה בירוק-מרקר מזעזע. על שפתיה נמשח אודם בצבע ורוד זוהר.

בגל עברה צמרמורת. צבע האודם שבו בחרה הזכיר לו את כל האקסיות שלו; כל הפרחות שהסמיקו וצחקקו, שהתקרבו אליו קצת יותר מידיי. הוא נזכר בכל הרגעים בהם אחת מהן התקרבה אליו וניסתה לנשק אותו, שפתיה צבועות באודם הזוהר, והוא התחמק ממנה בתירוצים מטופשים.

זה היה כמו חוק, נורמה. בכל מקום שאליו הגיע הפך אוטומטית להיות החתיך, מלך הכיתה, הבחור שכל הבנות נופלות לרגליו. הוא שנא את זה; לא הייתה לו ידידה אחת אמתית, שעמה יכול היה לשוחח על דברים חשובים, להיות עצמו.

הוא בכלל לא רצה את כל הבנות האלה, שרודפות אחריו, קוראות בשמו, מחבקות אותו, עושות הכול כדי שישים לב אליהן. הוא הסכים לצאת איתן רק כיוון שהיו חברות של אחותו הגדולה, חנה, ואם היה אומר להן 'לא', היה זוכה לנאומים ארוכים מפיה על פגיעה בכבוד האישה.

אז הוא חייב להיענות לכל בחורה שמתחילה אתו?

כשהגיע הנה, לעיר חדשה, מקום חדש, אנשים חדשים – קיווה שיוכל לפתוח גם דף חדש. שלא יצטרך לסבול את כל הבנות שהולכות אחריו כשהוא חוזר מבית-הספר, כל הבנות שקוראות לו "כפרה" גם כשהן בכלל לא מכירות אותו. שתהיה, לשם שינוי, מישהי שיוכל לדבר איתה, לדבר איתה באמת.

רק ביחדWhere stories live. Discover now