רק ביחד - פרק 18א

1.6K 94 4
                                    

לפני שאני מתחילה בסיפור אני רוצה להגיד שהחלטתי לחלק חלק מהפרקים לשני חלקים, כדי שיהיה יותר מעניין לקרוא. מקווה שתאהבו :D

~ ~ ~

סוף השבוע חלף לאיטו. שיר נשארה בבית משפחת לוי עד צהרי יום שישי ואז עזבה אל ביתה שלה, יחד עם גל, שליווה אותה ונשאר עמה מעט. אחר כך חזר לביתו, כדי להתכונן לשבת. השניים נפגשו שוב ביום שבת, כשגל ניסה לגרור את שיר בכל כוחו החוצה, לטיול קצר, אך היא לא הסכימה.

"אבל למה?" שאל, הבעת פניו נעלבת.

"כי..." גמגמה שיר, מביטה לכל עבר, "כי אני לא רוצה שיראו אותנו ביחד."

גל נעמד במקומו, מבולבל. "למה את מתכוונת?"

"תראה, גל, אני באמת אוהבת אותך," היא הציצה לאחור, אל תוך הבית, כדי להיות בטוחה שאיש מבפנים לא שמע. "אבל הקשר הזה עוד רק בהתחלה שלו."

"וזה אומר שרק אחרי שבוע תסכימי להסתובב אתי יד ביד בפומבי?" גל הרים גבה, לא מרוצה.

"לא, לא שבוע," אמרה שיר. "אולי חודש..." גל עיקם את אפו והיא צחקה. "סתם," דחפה  אותו בשובבות.

גל חייך. "נו, אז בואי," הוא הושיט לה את ידו.

היא גלגלה עיניים. "משחק אותה ג'נטלמן, מה?"

"לא משחק אותה. אני באמת ג'נטלמן," צחק גל. היא אחזה בידו והם יצאו לטייל. זה לא היה טיול ארוך, והם לא פגשו אנשים רבים בדרכם, מלבד נעמי, שהחליטה להצטרף אליהם וללכת יחד עם שיר אל ביתה, ולהישאר שם עד יום המחרת. השלושה נפרדו מול ביתו של גל, ושיר העניקה לו נשיקה קצרצרה בטרם המשיכה במורד הרחוב יחד עם נעמי.

יום ראשון הגיע. טליה וצור המתינו ליד שער ביתו של גל בעודו יורד במדרגות לעברם.

"איפה שיר?" הייתה השאלה הראשונה שלו.

"היא ונעמי ייצאו מאוחר יותר, נעמי לא קמה בזמן," משכה טליה בכתפיה. השלושה עשו את דרכם אל בית-הספר. הם נכנסו לכיתה והתיישבו במקומם.

ברגע שגל התיישב, פנה אליו נתן, שכנו לשולחן: "מה, באמת נישקת את שיר אתמול?"

גל הביט בו. "לא שמעת את ירדן צורחת את זה?" שאל בחוסר-סבלנות.

"לא הייתי במסיבה ביום חמישי," הזכיר לו נתן.

"אה, נכון," הנהן גל. "למה לא היית?" שאל, מנסה לשנות נושא.

נתן אמר: "הייתי באילת עם המשפחה, מיום חמישי בבוקר עד מוצאי שבת. בגלל זה פספסתי את המסיבה שלך. אבל רציתי לבוא," מיהר לומר.

בטח, רטן גל בתוכו, בגלל שאני מקובל כולם רוצים לבוא למסיבה שלי. בגלל שאני גל לוי, החתיך החדש והמדהים, כולם רוצים לבוא למסיבה שלי. לפעמים הוא ממש שנא את העובדה שהוא הוא. הוא לא יכול היה לדעת אילו אנשים נמצאים אתו בזכות עצמו ואילו אנשים נמצאים אתו בזכות מעמדו.

אבל הייתה מישהי אחת שהוא היה בטוח לגביה. שיר.

הוא הרים את מבטו וראה אותה נכנסת לכיתה יחד עם נעמי. גל עמד לגשת אליה, אך לפני שהספיק לזוז כבר הקיפו המוני תלמידים את השתיים.

רק ביחדWhere stories live. Discover now