Anything Is Possible

פרק 26

אני מתעוררת בבוקר באווירה שונה, כשאני מרימה את הראש מהכרית אני נתקפת בכאב בלתי נסבל ולכן אני מסתובבת אל הצד השני ומצטערת שעשיתי זאת מפני שביליתי את הלילה לצד גבר לא מוכר, שיט.
אני נכנסת ללחץ ובטעות פולטת צרחה קטנה שלא מעירה את אותו הגבר, "ג'ון" אני מנסה להעיר אותו ומתיישבת "אשלי" זה היה הקול של טרוי, איך הגענו למצב הזה?
הוא עבר למצב ישיבה לידי וחיבק אותי אליו בעייפות "אל תגע בי" אני מבקשת ומרחיקה אותו ממני "מה יש לך עוד פעם?" הוא מתרגז ומשפשף את עיניו כשהוא זז ממני.
הוא רק התעורר! למה את רעה?!
כרגע אני מתעסקת בכאב ראש חזק שפוקד אותי ולכן אני לא מרימה את ראשי ומסתכלת עליו.
"מה עשינו בלילה?" אני שואלת בבושה וחשש הוא מרים את פניי עם האצבע שלו "לא זה לא את מה שאת חושבת.. לא יודע מה חושבת שאני אבל לא הייתי עושה לך משהו כזה ללא הסכמתך ובטח לא כשאת שיכורה" הוא אומר ורק אז אני מרשה לעצמי להירגע ולחייך, המילים שלו ריגשו אותי ונתנו לו נחת.
אני מסתכלת על העיניים שלו ואני מבחינה בניצוץ של געגוע, אותו געגוע שיש לי בעיניים כשאני מסתכלת עליו, הוא מתקרב אליי ואני נלחמת עם עצמי שלא לתת לזה לקרות שוב, אני נלחמת על החתיכות של הלב שלי וכשהוא מנסה לנשק אותי אני מזיזה את ראשי לצד ומתרחקת ממנו ומהאהבה שלי אליו.
אני קמה מהמיטה כי אני יודעת שאין טעם להישאר ולכן אני לובשת את השמלה של אתמול בערב והעקבים.
"אני מצטערת.. הלב שלי יותר חשוב לי עכשיו" אני אומרת ויוצאת מביתו.
אני חוזרת לכיוון ביתי ומצטערת על כך שלא נתתי לו לנשק אותי אבל מצד שני אני שמחה כי אחרת הייתי מתעסקת רק בזה.
אני מגיעה הביתה ותחושת העייפות תוקפת אותי שוב "היי קטנה, איך היה אתמול?" אמא שלי שואלת ואולי יש בה ציפייה שאגיד שאני וטרוי ביחד, היא מובילה אותי לחדר שלה ושל אבא ואנחנו מתיישבות על המיטה.
"הדייט היה גרוע" אני אומרת בייאוש "ואיך פגשת את טרוי?" היא שואלת "אני לא זוכרת" אני אומרת "הוא אמר לנו שאת שיכורה ושאת נשארת אצלו כדי שלא נדאג לך" היא אומרת ואני מבינה את כל השתלשלות האירועים מאתמול להיום.
"עם מי יצאת?" היא שואלת "עם סתם אחד.. קוראים לו ג'ון" אמרתי והיא הסתכלה בסוג של חשש "אמא את בסדר?" אני שואלת אותה והיא מחייכת "כן.. פשוט אני חושבת שאם לא הלך בדייט כדאי שתמצאי מישהו אחר" היא אומרת "כמו טרוי לדוגמה" היא אומרת בחיוך ובתקווה למשהו "אני לא מרגישה אליו כלום אבל אל תדאגי.. אני הולכת להיות רווקה הרבה זמן" אני אומרת בחיוך "את צריכה גבר כמו טרוי" היא קובעת בשבילי, בחיי, כולם רוצים אותו, אפילו אני רוצה אותו, אבל האגו חוגג במשחק הזה.
"אני צריכה זמן לבד ולעבור את ההצגה ואת השנה הזאת ואולי גם נמצא את הדורס והכל יהיה כרגיל" אני אומרת בתקווה והיא מחייכת "אני הולכת להתקלח" אני אומרת ומנשקת את ראשה וקמה מהמיטה שלה ושל אבא.
אני נכנסת לחדר ושמה את הטלפון בחשמל ומיד נכנסת להתקלח.
כשאני יוצאת אני מתארגנת ויורדת למטה וצופה בג'ון שיושב ומחכה לי במטבח "אמא שלך הכניסה אותי" הוא מסביר כשאני מביטה בו במבט שואל "ובשביל מה באת?" שאלתי בידיים שלובות "אני לא אוותר עלייך כל כך מהר, תתארגני ונלך" הוא אומר ואז אני מבחינה בכך שאני לובשת פיג'מה קצרצרה של קיטי.
"די ג'ון תעזוב אותי אני עייפה" אני אומרת ומראה סממנים מזוייפים לעייפות שלי, אני באמת עייפה, אבל זאת לא הסיבה העיקרית ללמה אני לא רוצה לבוא איתו "אני אהיה נחמד" הוא אמר "קשה לי להאמין בזה" אני אומרת החיוך "מעליבה" הוא אומר וזורק לי מבט מזלזל ואני צוחקת "נו בואי תהיי ספונטנית" הוא אומר ואני צוחקת כיוון שהצליח לשכנע אותי, אני מודה, משהו בו מושך אותי לעוד, יש בו משהו דומה לטרוי.
"שתדע שאם תהיה מעצבן אני קמה והולכת" אני מזהירה אותו ועולה למעלה להתארגן. אני מתלבשת (בתמונה) ושמה את שאר מה שאמי צריכה בתיק קטן ויורדת למטה.
"יפה כמו תמיד" הוא אומר ואני מחייכת "מאיפה אתה יודע שתמיד אני יפה?" אני שואלת "כי כל מה ששלי תמיד יפה" הוא אומר ומשלב את הידיים שלנו "בואי" הוא אומר ואנחנו נכנסים לרכב שלו והוא נוסע.
אנחנו מגיעים למסעדת מתוקים קרובה וטובה ומוצאים שולחן טוב "דייט פיצוי" הוא אומר בחיוך ואני פוערת את עיניי, כל כך לא השקעתי בעצמי, כלומר השקעתי אבל לא כמו אתמול.
"את יפה תירגעי כבר" הוא אומר, אמרתי לכם כבר שאני ספר פשוט מדי לקריאה? כולם מצליחים לקרוא את המחשבות שלי תוך שניה.
"בגללך אני רק משמינה ג'ון" אני אומרת בצחקוק לאחר שאנחנו מזמינים וופל בלגי משותף בתוספת גלידה והמון שוקולדים.
"אני לא דואג את תמיד מושלמת" הוא אומר ואני מחייכת, "אשלי" הוא קורא ואני מסתכלת עליו "את לא יוצאת לי מהראש.. אתמול אחרי הדייט הבנתי שכסף זה לא צד במערכת יחסים מה שחשוב זה להרגיש נאהב" הוא אומר ואני מחייכת, מה שאמר שימח אותי כי אני לא מתכוונת להיות עם גבר שהכסף שלו יהיה צד במערכת יחסים שלנו.
אנחנו ממשיכים לדבר ולאכול ואני מקבלת טלפון מדילן אני עונה לאחר שאני מתנצלת בפני ג'ון וקמה ממקומי "דילן אני בדייט" אני אומרת בלחש ובכעס "זה טרוי נגמרה לי הסוללה" טרוי אומר "אני צריכים לדבר.. מתי את פנויה?" הוא שואל "בערב" אני עונה "אני אבוא לאסוף אותך" הוא אומר ואני סוגרת וחוזרת לג'ון "מצטערת זה היה אח שלי" אני אומרת בחיוך "אני אהיה פתוחה איתך.. אני מבולבלת.. יש בך משהו שמושך לרצות עוד ואני לא יודעת מה אני רוצה" אני אומרת "אני לא לוחץ עלייך.. קחי כמה זמן שתרצי ותחליטי" הוא אומר ואני מחייכת "אני אוהב אותך ואני אחכה לך" הוא מוסיף, תהרגו אותי הבן אדם הזה מושלם! טעיתי לגביו.
אנחנו ממשיכים לצחוק ולדבר על דברים שונים "מה הגבולות שלך?" הוא שואל ואני חושבת "בגידות, שקרים, מעשים מאחורי הגב" אני אומרת "הרבה דברים" ג'ון אומר "זה בסיסי.. אתה חושב שתצליח לעמוד בזה?" אני שואלת ומקווה שיגיד שכן.
"כמובן שאעמוד בזה! אעשה הכל כדי שתהיי שלי" הוא אומר ואני מחייכת.
כשאנחנו מסיימים אנחנו משלמים והולכים "היה כיף" הוא מציין ומתחיל בנסיעה "לשם שינוי" אני מזכירה בחיוך "תפסיקי אני לא רע" הוא אומר "בטח שכן" אני צוחקת והוא מסתכל עליי ונעצר עם הרכב אני מבינה שהגענו לביתי ומחייכת "אני מבין שאת אוהבת לעצבן ושזה הצד החזק שלך" הוא אומר "לימוד שלך" אני אומרת "כל מה שצריך זה לקחת אותך לאכול מתוק ואת פורחת" הוא אומר "עלית עליי" אני אומרת בחיוך "מתי ההצגה שלכם?" הוא מתעניין כשאני מתכוונת לצאת מהרכב "בעוד יומיים, תבוא" אני מזמינה אותו בחיוך "תשמרי לי מקום בשורה הראשונה" הוא מבקש ואני מאשרת בחיוך הוא מנשק אותי בלחי ואני יוצאת מהרכב.
אני נכנסת אל הבית כשחיוך מרוח על פניי, דילן וליה היו בסלון וראו סרט "היי אשלי איפה היית?" ליה שואלת "בדייט" אני אומרת ויושבת בספה עם החיוך "איפה טרוי?" אני שואלת "הוא בא מקודם לשאול איך את ולא היית אז הוא התקשר ממני אלייך והלך" דילן מסביר ואני מסמנת בראשי שהבנתי "ואיך היה אתמול?" היא שואלת "לא טוב.. זה היה דייט פיצוי" אני מסבירה "בערב אני נפגשת עם טרוי" אני אומרת "בהצלחה אחות" דילן אומר ואני מודה להם "מה איתכם?" אני שואלת "אני שורדת" ליה אומרת ומסתכלת על דילן בחיוך או בהערצה, אני אוהבת את הזוגות שיש בחבורה שלנו כל כך.
"אני שורד את ההצקות שלה" הוא אומר ומסתכל עליה אותו דבר "סתום אתה אוהב שאני מציקה לך מטומטם" היא אומרת והם מתחילים הקיצי פיצי ואני מבינה שזמני לעלות למעלה.
הערב מגיע מהר ואני מתכוננת בזריזות לפגישה עם טרוי לאחר ההנחיות שנתן לי עוד קודם מבחינת הלבוש ומכינה לעצמי תיק קטן עם הדברים שאני צריכה.
כשאני יורדת למטה הוא מחכה בסלון בזמן שהוא צוחק על הוריי ועם דילן וליה, כשהוא מבחין בי הוא מחבק אותי וגל ריח טוב נדחף לאפי
"נצא?" הוא שאל וסימנתי לחיוב עם ראשי, אנחנו נכנסים לרכב שלו והוא שואל לשלומי "אני בסדר" אני עונה לן בחיוך ואני מרגישה רגועה מאוד כשאני איתו. אנחנו מגיעים לאזור חוף הים ומתחילים ללכת לכיוונו "את מתרגשת לסיים את הלימודים?" הוא שואל "לא כזה כי אחר נצטרך ללמוד מקצוע" אני מסבירה והוא מחייך בשלווה "ומה את חושבת שאת רוצה ללמוד?" הוא שואל בחיוך ומחזיק בידי ואנחנו מתיישבים על החול הנעים ופותחים שיחת חולין על סיום הלימודים ועל רעיונות ללימודים אקדמאים "האמת שרציתי לדבר איתך על משהו מסוים" הוא אומר בחשש ואני מסמנת לו בחיוך להמשיך.
"אני חשבתי קצת על כל מה שקרה בינינו ואני לא רוצה שנריב בגלל שטויות" הוא אומר והוא צודק "אבל מה שאני עומד לומר זה לא שטות.. אני מקווה שתביני יצא לי לחשוב על זה שיצאת אתמול לדייט והבנתי מי הגבר ההוא שיצא איתך צר לי לבאס אבל אני רק רוצה לרכך את המכה שתקבלי ברגע שתביני שהוא לא הגבר שלך" הוא אומר ואני מוחקת את חיוכי