היי אהובות שלי!
שבת שלום ומבורך לכן💕
ניסיתי לכתוב פרק ולהעלות אותו לפני כניסת שבת אך זה לא צלח ואני מעלה אותו עכשיו- פרק לכבוד שבועות.
אז תכירו דמות שאתם כבר מכירים מהסיפור הקודם, רק שבסיפור הקודם הוא היה תינוק ועכשיו הוא כבר גבר
אז תמחאו מחיאות כפיים סוערות לג'ייק רובין, האחיין של אלכס והבן דוד של אשלי ודילן.
ודרך אגב גם בפרק הזה אל תהרגו אותי הוא מושפע מהרגשות שלי
שבת שלום אהובות ליבי💝פרק 10:
יצאתי מטומטם כשלא הגנתי עלייה, כמה היא תשנא אותי ברגע שתגלה ששכבתי עם הילי, הבנתי שאני חייב להסתיר את זה ממנה את זה כמה שרק אפשר.. חיכיתי לה שתצא, היא יצאה עם פיג'מה קצרה ותחבושת הייתה מלופפת סביב פרק כף ידה "מה יש לך ביד?" שאלתי "כלום שום דבר היא סתם כואבת" היא אמרה ושוב עינייה נצצו כאילו היא עומדת לבכות אבל היא מחזיקה את עצמה "תני לי לראות" ביקשתי בקול חרישי "זה שום דבר" היא אמרה מנסה לחייך "תראי לי בבקשה" ביקשתי שוב והיא נאנחה והורידה את התחבושת, הסתכלתי על כף ידה והזדעזעתי כשראיתי את הכאב בעינייה כשהיא הסתכלה עליי "זה בגללי?" שאלתי והיא שתקה "דילן דיי! זה שום דבר, תפסיק כבר." היא צעקה עליי והאמת בצדק מגיע לי שאפילו תרביץ לי אם צריך..
זה לא הגיע לה איך שהתייחסתי אלייה היום ואתמול "אני רוצה להיות לבד" היא אמרה בחשש הינהנתי ונשקתי לראשה, היא נרתעה אך בכל זאת נתנה לי לנשק אותה..
יצאתי מחדרה ונכנסתי לחדרי נשכבתי במיטה כשבמוחי משוטטות המחשבות עד שלאט לאט נרדמתי..
- נקודת המבט של אשלי -
קמתי בבוקר בלי הרבה רצון, שוב ניסיתי לשכוח ממה שקרה ולהתנהג כרגיל אבל זה כבר לא כל כך הצליח לי.. דילן הכאיב לי אתמול, הבן אדם שבחיים לא הייתי חושבת שיכאיב לי פיזית, פגע בי. בפעם הראשונה בחיי ואם להגיד את האמת לא מגיע לו שאדבר איתו ולכן אני אדבר איתו אבל לא כמו פעם, אני אקח צעד אחורה ממנו עד שאדע מה לעשות..
יצאתי מהמיטה וסחבתי את עצמי למקלחת, נכנסתי אל זרם המים בחמימים ושטפתי את עצמי מהלילה.
חזרתי לחדר ונכנסתי לבגדים החדשים, חולצת בטן לבנה וג'ינס כחול נעלתי את הנעליי וואנס השחורות שלי ונעמדתי מול המראה עשיתי קוקו גבוה ומרחתי מסקרה ואודם ורוד שמתי כמה צמידים ושרשרת יפה התזתי בושם והייתי מוכנה.
נכנסתי לחדר של דילן, הרגשתי דקירה מוזרה וחוסר שייכות אליו "דילן קום" אמרתי וליטפתי את גבו "חמש דקות" הוא אמר והתהפך לצד השני.
יצאתי מחדרו ונכנסתי שוב לחדרי הכנתי מערכת ירדתי למטה והכנתי לעצמי כריך והכנתי גם בשביל דילן ושוב חזרתי לחדרו הוא כבר התיישב "נו קום כבר ילד עצלן! ותזיז את התחת שלך" צעקתי עליו "וואו תירגעי אישה זה על הבוקר" הוא אמר וקם מהמיטה "גבר תיזהר על חייך" ציחקקתי ויצאתי מחדרו, ירדתי למטה והכנתי לעצמי נס קפה ודיברתי עם אבא שלי "איך ישנת?" הוא שאל "בסדר" עניתי "מה קרה ליד שלך?" הוא שאל "שום דבר רציני" שיקרתי "בוקר טוב לכם" דילן אמר בחיוך ורץ את המדרגות "בוקר טוב גבר" אבא אמר "בוקר טוב אבא ואמא" הוא בירך את הוריי בברכת בוקר טוב "בוקר טוב אישה" דילן אמר "בוקר טוב גבר" אמרתי "אמא תודה על הכריך" דילן הלך לאמא שלי ונישק את ראשה "מותק על מה אתה מדבר?" היא שאלה "על הכריך שהכנת לי" הוא הסביר "לא זאת לא אני, זאת אשלי הכינה לך את הכריך הזה" אמא שלי אמרה והסתכלה עליי בחיוך, דילן התפעל מכך ואני גילגלתי לעברו עיניים "טוב אני הולכת, ליה וסקיי מחכות לי" אמרתי בניסיון לברוח מהסיטואציה הזאת רצתי לחדר, לקחתי את התיק הכנסתי את האוכל והמים ושמתי בתיק, נישקתי את ההורים שלי ונכנסתי בכתפו של דילן, בכוונה.
לא חשבתי שדילן יהיה כזה כפוי טובה אפילו תודה הוא לא אמר לי "היי אשלי חכי שנייה" דילן רץ אחרי "מה דילן?" שאלתי "את רוצה שאקח אותך ואת ליה וסקיי?" הוא שאל "לא, תודה אנחנו נסתדר" אמרתי בקרירות והמשכתי ללכת "את עוד כועסת מאתמול?" הוא צעק לעברי "כן, אני עוד כועסת מאתמול, אני פגועה ממך, תתחיל להתרחק ממני כי אני כבר לא מכירה אותך כשתחזור להיות דילן סמית' שאני מכירה ואוהבת ומתגעגעת רק אז תדבר איתי עד אז תתרחק ממני" אמרתי בכעס והלכתי אחרי עשר דקות הגעתי לבית הספר, עברתי במחששה וראיתי את ג'ון מעשן והילי לידו הם התלחששו "היי" אמרתי ונכנסתי בפתאומיות הם מיד השתתקו "היי בייבי" ג'ון אמר וחיבק אותי "על מה דיברתם?" שאלתי "סתם רצינו לעשות מסיבה לכל השכבה" הילי מיהרה להגיד "כן, אנחנו כבר באמצע השנה ובקושי היו מסיבות אז חשבנו לתכנן אחת.. סתם יצא לנו לדבר על זה עכשיו" ג'ון אמר "מגניב, אני בעד מסיבה" אמרתי דווקא התאים לי מסיבה, קצת שיחרור מהשגרה למרות שזה לא היה נראה כאילו הם דיברו על זה, זה היה נראה כאילו שהם מסתירים משהו..
עליתי לכיתה ורק דילן היה שם, עברתי אותו התיישבתי בשולחן ליד ליה "סתם תירוץ עלוב כדי שאעזוב אותך אה?" הוא אמר "חשבתי שהבהרנו משהו.. עד שלא תחזור להיות דילן סמית' אתה לא מדבר איתי" סיננתי אותו והוצאתי את המפתחות ללוקר "זה שאת הבהרת זה לא אומר שאני הסכמתי לזה" הוא אמר "אתה פשוט לא שם קצוץ על מה שאני מבקשת, תסתכל על עצמך הפכת להיות דילן בראון" אמרתי ובחנתי אותו בזילזול "ושוב היא מקשרת הכל להילי" הוא מלמל אך שמעתי "מה נהיית מלמלן אם יש לך משהו להגיד תגיד לי בפנים.. או שגם את זה אתה כבר לא עושה" עקצתי אותו יודעת שהפיצוץ הולך ומתקרב אליי בצעדי ענק "את יודעת מה.. את צודקת אם יש משהו שאני לא זה מלמלן רוצה את האמת בפנים מוזמנת לקבל אותה כאן ועכשיו" הוא צעק "נו קדימה אני מחכה" אמרתי מראה לו שכל מה שהוא הולך לומר לא יזיז לי "את נהיית חתיכת מגעילה שחושבת אך ורק על התחת שלה, לא משנה כמה פעמים אני אבקש סליחה ואנסה להיות נחמד אלייך זה לא יעבוד איתך אני פשוט שונא אותך.. צדקת עכשיו את מרוצה? אני דילן בראון ואני מאוהב בהילי בראון עד כלות נשמתי ואת כל ההמצאות המזויינות שלך את יכולה לדחוף לתחת כי הן לא מזיזות לי אז את יכולה ללכת להזדיין חתיכת כפויית טובה דוחה ומגעילה" הוא צעק עליי, שוב הוא הכאיב לי והפעם גם מילולית.. התאפקתי כל כך לא לבכות 'יופי לך מטומטמת הוא שונא אותך' חשבתי במוחי והסתכלתי על דילן מופתעת השפלתי את מבטי הוא העיף בי מבט אחרון ויצא מהכיתה.
ארזתי את כל הדברים שלי בחזרה לתיק ויצאתי מהכיתה בוכה רק רציתי לברוח מהבית ספר, מדילן, מעצמי..
"היי אשלי מה קרה" ג'ון שאל כשראה אותי בוכה "עזוב אותי" השתחררתי מידיו ורצתי במדרגות, יצאתי מהשער האחורי של בית הספר וחזרתי הביתה.
כל פעם מחדש מחקתי את הדמעות ידעתי שכל האיפור נמרח ושאין לי טעם לנסות לסדר משהו אז רצתי הביתה, יודעת שאף אחד לא נמצא בבית..
הגעתי ופתחתי את הדלת רצתי למעלה לחדר שלי וכתבתי לדילן מכתב לפני הכל..
'דילן,
אני לא מכירה אותך ככה ואני לא אוהבת אותך ככה
לא חשבתי שתפגע בי ככה
אך נפגעתי.. המילים שלך עדיין מהדהדות לי בראש
"אני פשוט שונא אותך"
"את יכולה ללכת להזדיין"
מי אתה??
איפה דילן סמית'?
איפה המלאך ששומר עליי?
אתה שונא אותי אבל אני אוהבת אותך ותמיד אוהב
ביי דילן..'
כתבתי בבכי והשארתי את המכתב על מיטתו
נכנסתי למקלחת ופתחתי את ארון התרופות, מצאתי שם את האולר של אבא.. פחדתי אך הרגשתי שתפקידי בעולם הסתיים קירבתי את הסכין לעור וחתכתי, חרטתי את השם של דילן וציירתי לב ליד השם שלו ואם זה לא מספיק הוצאתי חבילת כדורים, שפכתי לידי חופן זל כדורים ובעלתי אותם.. הרגשצי את העולם מסתחרר סביבי ואת הדם מטפטף ובתוך זמן קצר צנחתי על הרצפה ...
YOU ARE READING
Anything Is Possible
Romanceהקדמה: האם באהבה כל האמצעים כשרים כמו במלחמה? האם באהבה באמת מרגשים שהכל אפשרי?... 'הכל אפשרי' זהו סיפור המשך לסיפור "Stay Strong". את הסיפור תוכלו למצוא בדף שלי. הסיפור 'הכל אפשרי' מכיל: - מכות - קללות - תכנים מיניים - סכנת התמכרות