פרק 9

458 48 18
                                    

פרק תשע –

ליה.

"הוא מסוגל להתנהג בצורה בוגרת, רואה? הוא לא- אוי ואבוי" קטעתי את עצמי באמצע המשפט כשהבחנתי באגרופיו של עומר מתקמצים מול המחזה של אישה גבוהה בעלת שיער בלונדיני מתנשקת בתאווה עם גבר שרואים רק בפרסומות. הוא התקדם לעברם בצעדים מדודים וברגע שהבחינה בעומר, עצרה את הנשיקה ומבט מלא אימה עלה על פניה. היא מפחדת ממנו?

"נראה לך? עומר לא יעשה לה כלום, הוא יותר מדי כרוך אחריה."

"אמרתי את זה בקול?" תהיתי ברטוריות ועמית גיחך.

"את צריכה לעבוד על זה עם עצמך, אם את לא רוצה שיידעו על מה את חושבת."

"אני הולכת לשם"

"למה?"

"כדי להציל אותו מלספוג השפלה נוספת."

"הוא ילד גדול, ליה." אבל כבר הפסקתי להקשיב לו. עשיתי את דרכי לעברם בעודי משכנעת את עצמי שאני עושה את הדבר הנכון.

"...אולי נוכל להיפגש הערב? אצלי ב-"

"כמה זמן לוקח לך להביא את השתייה, בייבי? התייבשנו." נגעתי בזרועו במחווה של הפגנת בעלות ונשקתי ללסתו. צמרמורת פגעה בגופי כמו מכת ברק בשנייה ששפתיי פגשו בלסתו המסותתת והמחוספסת מזיפים בני יומיים. הרגשתי כיצד הוא מתקשח במקומו, לסתו מתהדקת במהירות.

"מצטער, מותק. אני בדיוק בדרך ל-" להפתעתי הוא זרם איתי. תהיתי במה זה יעלה לי אחר כך.

"בייבי?" מורן צייצה בקול צווחני, "מה לעזאזל, עומר? כל כך מהר הכרת מישהי אחרת?"

"סליחה, מי את?"

"החברה שלו-"

גיחכתי בזלזול, "את מתכוונת אקסית. עכשיו הכל ברור"

"מה ברור?" מבט מבולבל עלה על פניה, "עומר, תסביר לה שזה בסך הכל היה אי הבנה מצערת ושאתה איתי. שנינו יודעים שאין לך מה לחפש איתה-"

"מתן, נכון?" בכוונה טעיתי בשמה, והבחנתי בקלות עד כמה זה מעצבן אותה, "התכוונתי למה שאמרתי. תתרחקי ממנו"

"או שמה?"

"אל תגרמי לי להראות לך למה אני מסוגלת." נעצתי בה מבט שקיוויתי שמראה עד כמה אני רצינית ובראשי טפחתי לעצמי על השכם על ההצגה המרשימה.

שילבתי את אצבעותיי באצבעותיו של עומר וגררתי אותו אחריי אל עבר המקום בו עמד עמית וצפה בנו בשעשוע. בלעתי את רוקי בכבדות וחיכיתי להתפרצות של עומר, וכמו שניחשתי, היא לא איחרה להגיע.

השיבה לחייםWhere stories live. Discover now