פרק 5 - "אני החוק"

666 62 23
                                    

פרק 5 - "אני החוק"

כעבור שנה.

דניאלה.

"קדימה דני, אם את לא רוצה לאחר ליום הראשון שלך ב'king fitness club and spa' כדאי שתמהרי!" לוסיה מזרזת אותי בקריאה עצבנית.

"אני באה... תני לי רק 5 דקות" אני מחזירה בצעקה.

"חמש דקות, דני, דקה אחת יותר ואת נוסעת באוטובוס" השתמשה באיום הרגיל שלה. גיחכתי לעצמי בידיעה שהיא אף פעם לא מממשת את האיום הזה, וחשבתי על כמה השתנינו וכמה דברים עברנו בשנה האחרונה כדי להגיע לקשר שיש בינינו היום.

שנה לפני.

עיניי נפקחות לכדי חרכים צרים ובשנייה שאישוניי פוגשים באור אני מקללת בגסות ועוצמת אותם חזרה, מתחרטת על השנייה שבכלל נפקחו.

"התעוררת" קול נשי נשמע מעליי באדישות.

בלעתי את רוקי בקושי רב, "מים"

היא ניגשת אליי עם בקבוק וקש ועוזרת לי להתרומם מעט, אני חלשה וכואבת ודמעות ייאוש זולגות מעיניי.

"מה, את בוכה?" שאלה באדישות.

"לא, יוצא לי גשם מהעיניים." החזרתי בציניות והיא גיחכה.

"כמעט הרגת אותנו. את מבינה את זה שאנחנו חיות עכשיו בנס? רק על זה בא לי להרוג אותך, אבל האמת היא שזה היה הדבר הכי טוב שיכול היה לקרות לנו."

אני מחזירה את ראשי לכרית ומביטה סביבי, רק עכשיו אני מבחינה בכך שאני שוכבת במיטה מסודרת ומכוסה בשמיכה נעימה, "מה זה, איפה אנחנו?" אני מכווצת את גבותיי בתמיהה.

"היה לנו יותר מזל משכל." היא משיבה באנחה, "כשהתעוררתי אחרי התאונה, חשבתי שאת מתה, אבל אז מצאתי דופק ומשכתי אותך מחוץ לאוטו, התחיל לצאת עשן מהמנוע... סרט רע בקיצור. למזלנו, או שלא, שני אנשים ראו את התאונה וירדו כדי לראות מה קרה ואם נותר למי לעזור. טוב, אנחנו בדירה ששייכת להם או משהו.."

"למה לא למזלנו?"

"אני לא מכירה אותם. אי אפשר לסמוך על אף אחד היום"

"אני חושבת שאת פרנואידית מדי." אני אומרת במעט אומץ והיא זוקרת גבה לעומתי, "לא חשבת ככה כשטסת כמו אריה שדחפו לו סטרואידים בתחת כשהאנשים של אור רדפו אחרינו."

"זה היה יוצא דופן" אמרתי ושוב נאנקתי מכאב, "מה שמזכיר לי, מה זה היה הסיפור המטורף הזה, את רוצה להסביר לי?!"

השיבה לחייםWhere stories live. Discover now