פרק 6 - "להתחיל מחדש"
דניאלה.
אני יושבת במשרד של עומר ומחכה שיגיע סוף סוף. הוא מאחר כבר בחצי שעה שלמה ומהסיפורים ששמעתי עליו, הדבר מאוד לא אופייני לו. הוא ידוע בדייקנותו, בעיקר כשצריך לחנוך עובד חדש בתפקיד שקיבלתי.
אני עצבנית ומתוחה ובעיקר נרגשת. זאת העבודה הראשונה שלי אי פעם, והיא תלויה באיך אסתדר עם עומר. הוא תואר כאדם אדיב ונחמד לעובדיו, אז אני מניחה שנוכל להסתדר.
לא היה לי מה לעשות, אז ניסיתי לדמיין אותו.
ו... שאני אמות. גם בחלומות הפרועים ביותר שלי לא דמיינתי שהדבר הזה ייכנס למשרד בתור הבוס שלי. פאאאאק. אני אמורה לעבוד תחתיו?! טוב, תירגעי דני. הוא חתיך והכל אבל הוא לא מעניין אותך. את סיימת עם גברים. גם דור חתיך ותראי מה יצא לך ממנו. ירדת למחתרת, עברת שינוי פנים, החלפת שם, כולם בטוחים שאת מתה...
"שלום, מצטער על האיחור, היה לי אילוץ קטן. פגישה שהתארכה או משהו..." גיחך בעודו מניח את תיק העבודה שלו מתחת לשולחן המשרדי הגדול.
"האילוץ הקטן שלך הוא אישה?" המילים ברחו מפי לפני שהספקתי לחשוב עליהן בכלל.
"סליחה?!" גיחך בחוסר הומור.
"אוי אלוקים, סליחה.. אני מצטערת, לא יודעת למה אמרתי את זה.. זה באמת לא ענייני ו-"
"את צודקת" נעץ בי מבט כחול חודר.
"מה?" בהיתי בו בעיניים פעורות, עדיין המומה מפליטת הפה האומללה.
"זה באמת לא עניינך" אמר בפשטות, "התחלת ברגל שמאל, אה..." חיכה שאומר לו את שמי.
"דנ- ליה" פלטתי במהירות. לעזאזל. לא משנה כמה זמן יעבור, אני עדיין אפלוט אינסטינקטיבית את שמי.
אני משתעלת קלות ומושיטה את ידי, "ליה ויצמן" עומר רק נועץ את מבטו בידי המושטת בזלזול, "כן, נדמה שכבר עברנו על זה. עומר גבעתי. למקרה שפספסת, הבוס שלך."
"זה לגמרי ברור לי, אני מתנצלת."
"את מוכנה להפסיק עם כל ההתנצלויות האלה? מתפוצץ לי הראש."
"כן, סל-" השתתקתי במבוכה, לעזאזל עם הגבר האידיוט הזה! אנחנו בקושי 5 דקות באותו חדר וכבר בא לי להרוג אותו... מעולם בחיי לא התנצלתי כל כך הרבה, או חשתי מובכת כמו ברגעים האלה מאז שנכנס לחדר.
YOU ARE READING
השיבה לחיים
Mystère / Thrillerהעולם של דניאלה שבת מתרסק לאחר שהיא תופסת את בעלה האהוב עם בת דודתה. לאחר שהיא מתעמתת איתו היא עוזבת את הבית נסערת, נבגדת ופגועה. לוסיה אמור היא סוכנת סמויה שמתחזה לזונה כדי לנקום באור אסולין על מות אחותה התאומה. תקרית עם אחד מעובדיו שמובילה בסופו...
