היום בו טבעתי

פרק ב; לא ביקשתי את זה

שתהיה לכם קריאה מהנה~

***

זימרה

ציפיתי לתחושה קרה ורטובה יותר ממה הרגשתי כעת. החלקתי את כף ידי על המשטח הרך והחם מתחתיי. קימצתי את אגרופיי מסביב לבד והחמצתי את פניי, הייתי די בטוחה ששכבתי על מיטה. אך זה לא היה הגיוני בכלל, כיוון שלא הייתה לי מיטה ובכל זאת... העזתי לפקוח את עיניי כנגד התחושה ההזויה שעטפה אותי. דחפתי את עצמי כלפי מעלה והעברתי את עיניי המבולבלות לעבר החדר הגדול בו הייתי.

מה לכל...

מכירים את הקטע הזה שאתם מתעוררים לתוך מקום זר לחלוטין אחרי לילה ארוך של שתייה ושכרון חושים? כן, זה בדיוק מה שהרגשתי כעת. הרגשתי כאילו שהיה לי הנגאובר מטורף של החיים ולא יכולתי להבין אפילו איך הגעתי הנה או מי הבחור איתו סיימתי את הלילה. אבל זה לא היה הגיוני, הייתי די בטוחה שלא שתיתי ובטח שלא שכבתי עם מישהו.

פאק, אחרי כל מה שעברתי לא התכוונתי לתת לאף אחד לגעת בי. השפלתי את מבטי על בגדיי וסקרתי את אצבעותיי לאורך הבוקסר. לבשתי בגדים גבריים. למה לבשתי בוקסר וטי-שירט ענק? מה לכל החארות קורה כאן? גרוני נסגר בחנק וליבי השתולל ועלה במעלי גופי כל הדרך לתוך המוח שלי, מוח אשר הפך לעיסה. לא,  לא לא... הייתי אמורה למות. מה אני עושה פה?!

קפצתי מהמיטה על השטיח, רגליי החלשות גרמו לי להשען על השידה. הסתובבתי להביט מסביבי בשנית. לא הכרתי את המקום הזה. זה היה חדר זר לחלוטין ואני די בטוחה שלא הייתי כאן לפני כן. התקדמתי אל החלון והצצתי החוצה, על הגובה המטורף בו הייתי. הייתי בפאקינג גורד שחקים. פתחתי את החלון לרווחה והצצתי החוצה על הבניין השכן שהיה בגובה בו הייתי ובעל לפחות עשרים ומשהו קומות. הייתי בקומה האחרונה של הבניין שלי.

איפה אני?!

הבטתי סביבי על השממה המוחלטת שעטפה את שני הביניינים. נשענתי קדימה על החלון וניסיתי לראות אל הצד השני של הבניין. כעשרים דקות הליכה לפחות אפשר היה לראות את הים בצבעו הכחול והעמוק. מי שזה לא היה, הבנאדם לו היה שייך החדר, הוא עשיר ברמות. נשענתי עוד קצת קדימה בכדי לראות טוב יותר, אך זוג ידיים שריריות תפסו סביבי ומשכו בי בחוזקה אחורה.

שלחתי עיניים אל הזרועות השחומות והזרות שעטפו אותי, לפני שהתנתקתי בדחיפה והסתובבתי בכדי לראות אותו. גבר עמד מאחוריי. גבר גבוה ושחום, והוא בהה בי במבטו השקדי והכועס. עיניו המצומצמות סקרו אותי וקמטי פניו העמיקו ככל שבהה בי יותר. ליבי פעם עמוק בתוך אוזניי ובקצב מטורף. השקט מסביבי הקצין את קול נשימותיי ונשיפותיי הכבדות.

העברתי מבט איטי מלמטה למעלה וסקרתי את הגבר שעמד ממולי כל הדרך למעלה. הוא היה גבוה ממני והצטרכתי להפשיל את ראשי אחורנית בכדי להביט לזוג עיניו הכהות. הוא נשם עמוק ושילב את ידיו השעירות על חזהו, מבליט את שריריו. לחלחתי את שפתיי בנשיכה ובלעתי רוק. הוא נראה כמו מישהו שיכל בקלות להרוג אותי עם מכה אחת ותהיתי אם זה בדיוק מה שהוא תיכנן לעשות.