היום בו טבעתי

פרק ג; להתנגש עם העבר

שתהיה לכם קריאה מהנה~ 

***

ירמיהו

היא נשארה איתי יותר משבוע ימים, דבר שלא ציפיתי לו בכלל. כמובן שהיא נאבקה בי ביום ובכל שעה, אך זה לא הוריד מהעבודה שהיא בחרה להישאר. היא כמעט ולא אכלה או דיברה, אלא פשוט ישבה והביטה בריקנות מסביבה. הרגשתי שמשהו מנע ממנה מלהמשיך הלאה, משהו שהיא בעצמה הייתה חייבת להוציא ולעמוד מולו בכוחות עצמה. 

אלוהים.

כאשר היא סיפרה לי את מה שעשתה בכדי לשרוד, מצאתי את הכאב שלה עמוק בתוך גופי. תהיתי איך היא שרדה בעולם הזה והסיבה בגללה לא יכלה ללדת. אולי בגלל זה - בגלל שהיא לא יכלה להביא ילדים - היא רצתה להתאבד. לא. יכול להיות שזה היה כל מה שקרה איתה והעובדה שהייתה צריכה למכור את גופה בכדי לשרוד. אבל מה היה הדבר שהוביל אותה לשם? מה היה הדבר שהפנה אותה אל החיים ההם? האם זה היה החבר הבן-זונה ההוא שהוביל אותה לחיים ההם? האם הוא היה הסרסור שלה, או משהו?

ביום השלישי, כמעט שבוע וחצי אחרי שהחלה לגור איתי, לקחתי אותה לרופא בדיוק כפי שהבטחתי לה. ראיתי את הדאגה עולה ומכסה את פניה הצעירות. מבטה עלה בכל פעם שהמספר התחלף על פני המוניטור הגדול בחדר ההמתנה. היא נשכה את שפתיה והישירה את מבטה אל הדלת הנפתחת לפניה. אישה צעירה נכנסה לשם והדלת נטרקה מאחוריה.

האמת שהופתעתי לגמרי, כשסימון ענה לי. לא חשבתי שהוא ימצא את הזמן. רינה סיפרה לי שהייתה צריכה לעשות תור חצי שנה לפני כן בכדי להגיע אליו, אבל בסופו של דבר הוא עזר לה עם ההיריון הראשון שלה אחרי שנים שלא היו לה. אולי הוא יוכל גם לעזור לזימרה עם הבעיות שלה. חזרתי להביט עליה. היא ישבה כפופה על כיסא הספסל לידי ונשמה בכובד רב, כאילו שעמדה לקבל דום לב או משהו. היא תופפה ברגלה וכססה את ציפורן אגודלה.

בחוסר שליטה הושטתי את ידי והנחתי על ברכה, מונע ממנה מלהזיז את רגלה. לחצתי עליה בתנועה קלה ומנחמת ואילו היא הזדקפה במקומה. הייתי חייב לעצור את התנועות העצבניות שלה, כיוון שהיא החלה כבר להשפיע גם עליי. המתנתי כמה שניות בכדי שתדחוף את ידי מגופה, אך היא לא מיהרה לעשות את זה. היא נתנה לי לאחוז בה בחוסר תחושה או אכפתיות למגע ידי, דבר שלא יכולתי לומר על עצמי.

לא משנה כמה ניסיתי, לא הצלחתי להבין מדוע הרגשתי בזרם בכל פעם שאצבעותיי נגעו בה. הרגשתי מכת חשמל רק ממגע אחד ישיר. עיניי נדדו לאורך שערה המתולתל והארוך, היא אספה אותו לפוני גבוה. הבטתי קדימה על הפרופיל הנאה שלה, הריסים הארוכות והג'ינג'יות, האף העורבי אך הקטן והשפתיים. כוסאחתוק. הסטתי עיניים בכוח. השפתיים האלו יכלו לפתות קדוש מזויין.

היא הייתה צעירה מדי. היא הייתה מתוסבכת מדי. החיים שלי היו מסובכים באופן עצמאי, אז איך יכולתי להתערבב איתה. אלוהים, איך יכולתי בכלל לחשוב עליה בצורה שכזאת. לא יכולתי לסרוג את החיים שלי בשלה, אבל רציתי. אלוהים. אחרי שבוע ויומיים, רציתי שהיא תישאר במעגל החיים שלי. העובדה שהיה עוד מישהו בבית שלי הביא לי לרוגע מסויים ולא יכולתי להסביר אותו אפילו.