מה שכלוא בפנים

הקדמה

היי קוראים לי אלכסנדרה אך כולם קוראים לי אלכס מאז שאחותי התאומה אנה איזבל החליטה כך. כולם חוץ מהמשפחה שלי, אם אפשר לקרוא להם ככה.

אז ככה להורי ולנו (אני ואנה) אני קשר כל כך טוב, אני אנה ניסינו לברר למה, אך בינתיים זה עלה חרס.
יש לי עוד אחות גדולה, אלנה, בת 19 ועוד אח בן 21, בוריס, ואז יש אותי ואת אנה שאנחנו בנות 17.

אבא שלי מכה אותי ואת אנה, זה קורה כשהוא עצבני,  לפעמים כשהוא ממש עצבני זה מגיע גם לאובדן הכרה, ואמא שלי לא עושה עם זה כלום. פשוט אמא למופת. מודל לחיקוי.

שלא תבינו אותי לא נכון, זה לא תמיד היה ככה. פעם היינו משפחה רגילה. נורמלית כמו שאומרים, אך יום אחד זה השתנה, יום אחד כשהייתי בת 12. אני לא יודעת להגיד בדיוק איך זה קרה, זה היה בהדרגתיות. לאט לאט הקשר בין המשפחה אלי ואל אנה התרופף, עד שנהיה ניתוק מוחלט.

אז ברוכה הבאה לחיים שלי.