איזה כיף. גשם. ינואר. קמתי לבוקר חורפי במיוחד. השעה הייתה 6 וחצי. היום אני מכינה את האוכל. קמתי מהמיטה בלי רצון וישר התחרטטי. היה קר, קר מאוד. שמתי גרבי צמר והלכתי למקלחת לשטוף פנים ולצחצח שיניים וכמובן לעשות פיפי. זה ממש מוזר, בבוקר אין קקי, ואם למישהו יש אז הוא מוזר, למי יש קקי על הבוקר? זה שאלה ממש מעניינת. ואם למישהו יש קקי בבוקר צריך לנדות אותו מהחברה, הוא מוזר מידי ומסכן את הציבור עם המוזרות שלו.
ירדתי למטה למטבח והכנתי לעצמי שוקו חם. שוקו חם זה החיים, ומי שלא אוהב שוקו חם גם אותו צריך לנדה מהחברה, כי כמו שאכבר אמרתי-המוזרות שלו מסכנת את החברה.
התחלתי לחתוך סלט כשהרגשתי פתאום יד על הכתף שלי. הסתובבתי במהירות וראיתי את אמא. נרגעתי וחזרתי לעיסוקיי.
"מה את עושה?" שאלה כדי לפתח שיחה.
"מה את חושבת שאני עושה" החזרתי בחוסר סבלנות. "את כועסת עליי?"
"לא בכלל לא, את אמא פשוט מדהימה, על מה יש לי כבר לכעוס עלייך?" שאלתי בציניות.
"את יודעת שאת לא יכולה לכעוס עליי כל החיים" אמרה. "תתפלאי, אם היית מכירה אותי באמת, היית יודעת שאני מסוגלת לזה" החזרתי לה, היא נאנכה והלכה חזרה לחדר כשהבינה שאני לא הולכת לפתוח איתה בשיחה.
סיימתי לחתוך את הסלט ולארוז אותו בשקית ועליתי למעלה לחדר של אנה.
ניכנסתי לחדר וישר התחרטטי, איףף, היא לא מנקה את החדר שלה בחיים? ועוד אחר כך היא באה אליי ומכריחה אותי לנקות ולסדר את החדר שלי, חצופה!
"אנה. אנה. אנה קומי. נוו קומי!" ניערתי אותה, "ממ..חי..עע" מילמלה והסתובבה לצד השני.
"אנה קומי" לקחתי לה את הסמיכה
"דיי, אוף מעצבנת, תעזבי אותי כבר" התעצבנה עליי. "כשאת מעירה אותי, את עוזבת אותי כשאני מבקשת?" התקלתי אותה.
"לא, אבל זה משהו שונה" הגנה על עצמה.
"במה זה שונה?"
"זה שונה, כי אני יותר גדולה ממך אז מותר לי" אמרה בקול מתנשא.
"את גדולה ממני כולה בשתיי דקות" אמרתי בילדותיות. "שתיי דקות וארבעים ושלוש שניות" אמרה בהתנשואת יותר גדולה שאין לי מושג איך זה יכול להיות, אנה היא כל יכול.
"אוך לא משנה קומי כבר וזהו" אמרתי בחוסר סבלנות והלכתי, מה שהבהיר לה שהשיחה הזאת נגמרה. הרגשתי ידיים מחבקות לי את המותניים מאחור.
"אל תתעצבני עליי" אמרה בקול מרגיע, "דובשנית", היא חיכתה את קולי והתחילה לצחקק, נתנתי לה מכה על הכתף ונכנסתי לחדרי, פתחתי את הארון, הוצאתי חולצה לבנה עם כתוביות שחורות 'My Father Is a Dick' ומכנס ג'ינס שחור והתחלתי להתלבש.
"את כועסת עליי?" עכשיו חיכתה את קולה של אמא, ושתינו התחלנו לצחוק.
אנה הלכה להתארגן ואני בינתיים ירדתי למטה והכנסתי את האוכל לתיק שלי ואת האוכל של אנה לתיק שלה. אנה ירדה במדרגות, ומה אני כבר יכולה להגיד. הדבר הכי יפה בעולם יורד במדרגות ומתקרב אליי, מסתכל בעיניי ומלטף את לחי שמאל שלי.
"את בוהה בי" אמרה.
"אני בוהה בדבר הכי יפה בעולם" עניתי מהופנטת.
"את סתם מגזימה, חוץ מזה שכנראה לא הסתכלת היום במראה, ואל תעני לי, למה אין לי כוח לשיחה הזאת כל בוקר מחדש" אמרה במהירות.
"טוב" עניתי בפשטות. כל אחת לקחה את התיק שלה ויצאנו מהבית. השעה 8:30, רק שתהיו בעניין, אנה התארגנה במשך שעה, הבית ספר התחיל לפני רבע שעה. "אנה יש לי הצעה שאת לא יכולה לסרב לה" אמרתי עם חיוך זכוח על פניי.
"מה התחמנית הקטנה מתחמנת עכשיו?" שאלה גם עם חיוך על הפנים.
"את יודעת עכשיו 8:30, מוקדם, לא מתאים לנו להקדים, אז חשבתי אולי נחזור לישון" אמרתי בתמימות ובמשפט האחרון חייכתי חיוך ענק.
"אממ.. מצטערת הבטחתי למיקה שאני יגיע היום מוקדם" ענתה.
"ממתי מיקה מקדימה?" שאלתי המומה
"אמא שלה" אמרה בקצרה וישר הבנתי.
"אוקיי" אמרתי. הגענו לבית הספר ונכנסנו.
YOU ARE READING
מה שכלוא בפנים
Fantasyאלכס היא ילדה לא כל כך מעורבת חברתית בלשון המעטה. יש לה בעיות בבית הספר, יש לה בעיות בבית, יש לה בעיות ברחוב אבל יש לה מקום מפלט אחד והוא - אנה אחותה התאומה. הם יודעות הכל אחת על שניה ולא מסתירות דבר, אך יום אחד מישהי מבית הספר מגלה את סודה הגדול של...
