ג׳ונגקוק הוא הפלייבוי שובר הלבבות המפורסם של בית הספר שלו. כולם חושקים בו, בנים ובנות כאחד.
למעט נער אחד, קים טאהיונג. הנער היחיד שלא רק שלא שם עליו, אלא גם לא מחבב אותו במיוחד (בלשון המעטה).
•
•
•
•
‼️אזהרות‼️
- קללות
- מלאאאא חילופים של נקודות מבט...
טאהיונג בדיוק היה באמצע עשיית שיעורי הבית שלו, ובעודו שומע את השירים של הדו האהוב עליו ״the chainsmokers״, הוא יכל להרגיש את הטלפון שלו רוטט בכיס מכנסיו. עם מבט מבולבל הוא שלף את הטלפון שלו בזריזות, חושב למה הוא רטט עד שהדליק את המסך והביט בלוח ההתראות שלו.
הייתה לו הודעה אחת ממספר שלא היה שמור באנשי הקשר שלו, אך לא זה היה מה שהטריד את הנער. ההודעה הייתה ״מה המצב מותק?״, ובעודו קורא אותה שוב ושוב ומביט במספר ששלח לו את זה, מוחו חישב תיאוריות למי זה יכל להיות והאם כדאי לו לחסום את המספר בלי אפילו להיכנס להודעה. לבסוף החליט שייתן לסקרנות שלו לנצח, ולחץ על ההודעה.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
לאחר שהתכתב מעט עם האדם שבמהלך השיחה הבין שהיה ג'ון ג׳ונגקוק, הפלייבוי המפורסם של בית הספר שלו, הוא הביט בהודעה האחרונה שהנער שלח לו והוציא אנחה עמוקה בעודו מגלגל את עיניו. ״לך תעשה שיעורי בית, ילד דביל.״ הוא מלמל תחת נשימתו וחזר לשיעורי הבית שלו.
או לפחות זה מה שהוא ניסה לעשות.
הוא לא הפסיק לחשוב על האירועים האחרונים שקרו. השאלות פשוט לא הפסיקו לצוץ במוחו ולהציק לו. ״איך לעזאזל הוא בכלל השיג את המספר שלי?״ הוא שאל את עצמו בשקט, מביט לכיוון הדלת כדי לבדוק אם היא סגורה, שהוריו לא יחשבו שהוא משוגע שמדבר עם עצמו ועוד על מי. ״בטח מהקבוצה של השכבה בוואצאפ... זה הכי הגיוני..״ הוא ענה לעצמו לאחר כמה שניות שחשב, והנהן בעדינות ובאיטיות, מסכים עם עצמו.
״מאיפה הוא מכיר אותי? אנחנו לא באותה כיתה ואין לנו אפילו שיעורים משותפים..״ הנער דפק את ראשו בידיו, לא מבין למה הפלייבוי שמשיג את כל מי שרק נפשו תחשוק בו בבית הספר, ניגש דווקא אליו, הנער האולי יחיד בכל בית הספר שלהם שלא שם עליו קצוץ. ״אויש איזה סטוקר הוא בטח שאל את אחד השפוטים שלו..״ טאהיונג נאנח שוב מהמחשבה.
